טיפול באלצהיימר, דמנציה וירידה קוגניטיבית מינימלית (MCI)

כאשר אדם קרוב מאבד את הזיכרון ומפתח איטיות כללית, מוטורית ומחשבתית, כמו למשל חזרה על אותן שאלות או קושי בהתמצאות במרחב, דרכי הטיפול מוגבלות .

הטיפול בנוירוקליניק מאפשר לעכב את התדרדרות המחלה והשיפור ניכר אצל כל מטופל בדרך אחרת, החל משיפור תפקודים ניהוליים וכלה בשיפור הזיכרון לטווח הקצר והארוך.

טיפול באלצהיימר

על אלצהיימר, דמנציה וירידה קוגניטיבית מינימלית (MCI)

המונח דמנציה (שיטיון) מתייחס לקבוצת מחלות הפוגעות בכישורי החשיבה. דמנציה מתפתחת לרוב בגיל מבוגר ושיעורה עולה ככל שעולה הגיל, אבל דמנציה אינה חלק מתהליך ההזדקנות הנורמלי.

ישנם סוגים שונים של דמנציה. דמנציה על שם אלצהיימר היא השכיחה מכולם, אך ישנם עוד סוגים רבים אחרים. לכל סוג דמנציה המאפיינים שלה: חלקן פוגעות בשלבים המוקדמים בהתנהגות וחלקן בזיכרון. חלקן מלוות בהזיות שונות וחלקן מלוות ברעידות בגוף.

תופעה נוספת המשיקה לדמנציה קרויה ירידה קוגניטיבית מינימלית .(MCI) מצב זה מקדים את הופעת הדמנציה, אך אצל חלק מהאנשים עם,MCI  המצב אינו מתדרדר והם לא מפתחים בהמשך דמנציה. כיום אין אנו יכולים לנבא מי מהמטופלים עם MCI יתדרדר לדמנציה מלאה ומי יישאר במצב סטטי. גם חולי  MCI חווים ירידה קוגניטיבית ובעיות זיכרון, אך אלה לא פוגעים באיכות חייהם ובתיפקודם בצורה משמעותית.

טיפול באלצהיימר, דמנציה וירידה קוגניטיבית מינימלית (MCI) באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק

טיפול באלצהיימר

לאורך השנים, חולים הסובלים מדמנציות שונות טופלו באמצעות נוירופידבק. חשוב להבין שבמקרה זה אין מדובר בריפוי, אלא בשיפור יכולת הזיכרון והתיפקוד. עם הזמן, במידה והמטופל אכן סובל מדמנציה, סביר שמצבו ידרדר והשפעת הטיפול תתפוגג. מטרת הטיפול במקרה זה לשפר את היכולות הקוגנטיביות ולהאט את קצב ההתדרדרות. חולי MCI רבים חשים לאחר הטיפול שיפור ניכר ביכולתם הקוגניטיבית והשפעת הטיפול בחולים אלה מתמשכת תקופה ארוכה יותר. ישנם כמה מחקרים שפורסמו בתחום והוכיחו את יעילות הטיפול באמצעות נוירופידבק בקרב מטופלים עם ירידה קוגניטיבית ובעיות זיכרון. יש אף מחקרים מול טיפול דמה (פלסבו). מחקרים אלה הוכיחו בצורה ברורה כי הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק מבטיח שיפור ממשי ביכולת הקוגניטיביות השונות. הטיפול באמצעות נוירופידבק בחולים עם דמנציה יכול לשפר מאוד את תפקודי הקשב, הריכוז, הזיכרון, השליטה בדחפים ועוד. השיפור שהושג במצב החולים מצדיק טיפול באמצעות טכנולוגיה זו.

טיפול באלצהיימר, דמנציה וירידה קוגניטיבית מינימלית באמצעות טכנולוגיית גרייה מגנטית מוחית עמוקה

לאחרונה אישרו משרד הבריאות הישראלי ומשרדי הבריאות באירופה את הטיפול באלצהיימר באמצעות גרייה מגנטית מוחית עמוקה. גרייה מוחית מגנטית מוכרת מזה שנים רבות כטיפול בטוח עם פרופיל תופעות לוואי מינורי. גרייה מגנטית זו מאפשרת גירוי של אזורי מוח שנמצאו קשורים למחלה. הגרייה המגנטית מעוררת את אותם אזורים וכך מוביל הטיפול לשיפור במצבו של המטופל. השיפור יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, החל משיפור בתפקודים ניהוליים וכלה בשיפור ניכר בזיכרון לטווח הקצר והארוך.

מחקרים מלמדים, שטיפול זה יעיל במיוחד בקרב חולים שמצבם בינוני ולא רק בחולים שמצבם קל באופן יחסי.

אנו מלווים את הטיפול במבחנים מתוקפים שונים המצביעים באופן אובייקטיבי על השיפור שחל במצבם של החולים.

  • מוכח מחקרית
  • ההשפעה נשמרת לטווח הארוך
  • הטיפול יעיל במגוון רחב של גילאים
  • 80% מהמטופלים מדווחים על הקלה בסימפטומים
  • הטיפול נעשה בפיקוח רפואי
  • טיפול לא פולשני ולא תרופתי

  • הטיפול עובד! צוות מקצועי, ד”ר תודר מלווה ומכיר את המטופלים, והבנות במשרד, משדרות מקצועיות ואדיבות.

    ב. (מטופל לשעבר)



לעוד המלצות ומכתבים ממטופלים...

  • ד״ר דורון רופא מעולה מבין עניין ועוזר הרבה גם מעבר לשעות העבודה שלו, זה כלל לא מובן מאליו, המשך כך.

    א. (מטופל לשעבר)


  • הצוות מקצועי ואדיב. מעולם לא נתקלתי ברמה כזאת של אכפתיות, הסבר מדוייק על הטיפול וכן רמת התעניינות בתגובות שלאחר הטיפול. יישר כח!

    י. (מטופל לשעבר)


  • היחס והשרות שקיבלתי, היה מצוין, ד”ר דורון תודר בן אדם חם אמפטי מקשיב ובעל מקצוע בפסיכיאטריה. לי היה תמיד נוח לשוחח ולהתייעץ איתו, והוא עזר לי למטרה שבאתי

    ב. (מטופל לשעבר)


תיאור מקרה של טיפול באלצהיימר וירידה קוגניטיבית

  • מ. הוא גבר אלמן בן 75 המתגורר ביחידת דיור בבית של בנו. אשתו נפטרה כשהיה בן 68. מ. היה אדם עצמאי ועסוק, שיומו היה מלא בפעילויות שונות: טיפול בבית, יציאה למועדון, טיפול בגינה ועוד. מאז שמלאו לו 71 משפחתו שמה לב להתדרדרות הדרגתית בזיכרון וביכולת הקוגניטיבית. הוא החל לחזור שוב ושוב על אותן שאלות והבית נעשה מוזנח יותר ויותר. כאשר הלך לקניות בסופר שכח לקנות פריטים רבים מהרשימה שהיה מכין יום קודם עם בנו. הבן שם לב שמ. יושב עם העיתון בידיו ולכאורה קורא בו אך בפועל בוהה בכתבות ולא ממש מבין את תוכנן. המשפחה פנתה למרפאת זיכרון באיזור מגוריה ושם אובחן מ. כסובל ממחלת אלצהיימר. הוא התחיל טיפול בתרופות לשיפור הזיכרון. לאחר כמה חודשים המשפחה דיווחה שיש לה רושם כי המצב סטטי וכי אין המשך התדרדרות אך גם אין שיפור ממשי במצב.

    לאור המצב החל הבן לחפש פיתרונות אחרים למצב. הוא נתקל במודעה שהזמינה מטופלים הסובלים מאלצהיימר להשתתף במחקר של גרייה מוחית מגנטית עמוקה של חברת BRAINSWAY. מ. נבדק במרפאה בבית החולים איכילוב, נמצא מתאים להשתתפות במחקר וקיבל 20 טיפולי גרייה מוחית עמוקה באמצעות הקסדה המגנטית שפותחה במיוחד לטיפול בחולי אלצהיימר. תוצאות המבחנים הדגימו תגובה יפה לטיפול וחל שיפור ברור בזיכרון ובריכוז. השיפור בא גם לידי ביטוי בתיפקודו בבית.

    מצבו של מ. נותר סביר משך כשנתיים. עם הזמן חלה התדרדרות קלה ומתמשכת במצבו. בשל כך המשפחה קיבלה היתר להעסקת עובד זר כמטפל. כשנתיים מתום ההשתתפות במחקר שמעו בני המשפחה, שמשרד הבריאות הישראלי אישר לבצע טיפולים שגרתיים של גרייה מוחית מגנטית עמוקה באמצעות הקסדה של חברת BRAINSWAY. המשפחה פנתה למרכז רפואי נוירוקליניק בבקשה להתחיל שוב בטיפולי גרייה מגנטית כפי שקיבל מ. עת השתתף מחקר.

    מ. עבר הערכות קוגניטיביות מדוקדקות באמצעות מבחנים סטנדרטיים. בוצעה הערכה של תיפקודי זיכרון, קשב, ריכוז ותיפקודים קוגנטיביים אחרים. מ. החל לקבל גרייה בתדירות של 3 פעמיים בשבוע. לאחר 12 טיפולים צומצמה תדירות הגרייה לפעם בשבוע למשך 3 חודשים נוספים. בסך הכל טופל במשך 4 חודשים לערך. במהלך התקופה עבר הערכות חוזרות אשר הדגימו שוב שיפור בזיכרון, בריכוז ובשאר התיפקודים הקוגנטיביים. לקראת תום הטיפול המשפחה דיווחה כי מ. מזהה שוב אנשים בסביבתו וכי חזר לדאוג לעצמו ולצרכיו. המשפחה דיווחה על כך שהוא נראה עירני יותר וחיוני יותר. גם מ. דיווח כי הוא חש, שמצב רוחו טוב יותר.


  • בגיל 55 מ. שם לב לירידה משמעותית בזיכרון. מ. עבד כפקיד בחברה פרטית ולדבריו מעולם לא נזקק לרשימות ותמיד זכר את כל מה שעליו לעשות. מאז היותו בגיל 50 לערך הוא שם לב להתדרדרות בזיכרון אך ייחס זאת לגילו. הוא פנה לטיפול במרפאת זיכרון לאחר שחש שהפגיעה הקוגניטיבית מוגזמת יחסית למה שמתארים חבריו בני גילו. במרפאה הוא עבר בדיקות רבות כולל בדיקות הדמיה שהבהירו שהוא אכן פיתח תסמונת נדירה יחסית של אלצהיימר בגיל צעיר. הוא קיבל טיפול תרופתי מקובל אך לא ממש הגיב לו וסה”כ הרגיש שהוא לא מסוגל יותר לעבוד.
    במצב זה הוא פנה למרפאתנו. בדיקת ה QEEG הדגימה באופן ברור האטה מוחית שהתבטאה בירידה בתדרי אלפא ועלייה בכמות גלי התטא. בשל כך הוחל טיפול בנוירופידבק בתדירות של 2 טיפולים בשבוע. לאחר כ10 טיפולים ראשונים מ. דיווח שהוא מרגיש שמצב הזיכרון השתפר מעט אבל בני ביתו ובעיקר אשתו טענו שהם לא חשים בשום שינוי. לאור התחושות של מ. הוחלט לבצע 10 טיפולים נוספים. לאחר סדרה זו אשתו דיווחה שהיא חשה שינוי עצום. מ. עצמו דיווח שהוא חזר לעבודתו ומסתדר רוב הזמן גם ללא הרשימות אותן הוא התרגל להכין. לאחר 30 טיפולים הטיפול הופסק. כיום, לאחר שנה, מ. מגיע אחת לחודש לטיפול החזקה ושמירת ההשגים אליהם הגיע בטיפול.


תקציר מאמרים בנושא אלצהיימר, דמנציה וירידה קוגניטיבית

  • שם מאמר : מחקר פיילוט: ההשפעה קצרת הטווח וארוכת הטווח של טיפול באמצעות גירוי מגנטי שטחי במחלת אלצהיימר בשלביה השונים
    מקום פרסום : Journal of Experimental Neuroscience 2015:9

    במחקר בדקו את ההשפעה של טיפול באמצעות גירוי מגנטי שטחי בקרב 10 מתנדבים הסובלים ממחלת האלצהיימר. בשלב הראשון של המחקר מחצית מהמטופלים עברו טיפולי דמה, ומחציתם עברו טיפולים אמיתיים. המתנדבים לא היו מודעים לאיזה קבוצה של טיפול הם משתייכים, וגם החוקרים לא היו מודעים. המתנדבים עברו 13 טיפולים שהתפרשו על פני 4 שבועות. לאחר תום הטיפולים, הקבוצה שעברה את הטיפול האמיתי עשתה טיפולי דמה, וההפך.

    המדדים שנבדקו במחקר היו ביצוע באבחון קוגניטיבי, דיווח בשאלון הבודק את חומרת מחלת האלצהיימר, ומבחני זיכרון. התוצאות הראו שיפור משמעותי בכל כלי המדידה רק בקרב המטופלים שעברו את הטיפול האמיתי. 6 מהמטופלים שהיו בשלבים מוקדמים של האלצהיימר, הראו את השיפור הרב ביותר במבחנים.

    בשלב השני של המחקר 6 מהמטופלים מהשלב הראשון, עברו 10 טיפולים משמרים במשך שבועיים, כל שלושה חודשים. המטופלים הראו פחות ירידה בתפקוד, על אף התקדמות המחלה שלהם. כלומר, יתכן שטיפול באמצעות גירוי מגנטי יכול להאט את ההתדרדרות הקוגניטיבית בעקבות המחלה.

    לסיכום, נראה שטיפול באמצעות גירוי מגנטי שטחי יכול להיות יעיל בשיפור היכולות הקוגניטיביות, במטופלים הסובלים משלבים מוקדמים או בינוניים של מחלת האלצהיימר. במחקר הנוכחי מצאו כי ההשפעה החיובית של הטיפולים יכולה להחזיק מעמד כשבועיים-4 שבועות לאחר הפסקת הטיפולים. בנוסף, במידה והמטופלים יתאמנו על כישורים ספציפיים במהלך הטיפולים, הגירוי המגנטי יסייע בשימור יכולות אלה לתקופות ארוכות יותר. החוקרים ממליצים על טיפולים משמרים של גירוי מגנטי כל 2-3 חודשים, שיערכו במשך שבועיים כל יום.


  • שם מאמר : השפעתה של גרייה מגנטית מוחית על מטופלים המאובחנים באלצהיימר
    מקום פרסום : American journal of Alzheimer's disease and other dementias, 2014

    עדויות מצטברות ממחקרים מציעות כי גרייה מגנטית (TMS) תורמת לשיפור ליקויים קוגניטיביים אצל מטופלים המאובחנים באלצהיימר. חוקרים מומחים בתחום משערים כי הדבר מתאפשר הודות לויסות הפעילות העצבית בקליפת המוח אשר מתבטאת בשיפור יכולות שפתיות, הבנת משפטים, שיפור בקשב ובזיכרון.

    במחקר הנוכחי עברו 12 מטופלים הלוקים באלצהיימר ארבעה טיפולי גרייה מגנטית מעל איזור קדמי בקליפת המוח (DLPFC) לאורך שבועיים. אבחון היכולות הקוגניטיביות של המטופלים נעשה טרם הטיפול, מיד לאחר תום הטיפולים, וארבעה שבועות לאחר סיום הטיפולים. במקביל עברו 8 מהמטופלים סריקה מוחית המאפשרת לבחון תפקוד מוחי (fMRI).
    תוצאות המחקר הצביעו על שיפור מיידי לאחר הטיפול, כמו גם שיפור מתמשך במבחנים שנערכו ארבעה שבועות לאחר הטיפול. השיפור הניכר ביותר התבטא במדדים של שטף מילולי ולא מילולי, שיפור שהחוקרים מניחים כי מייצג הטבה ביכולות התקשורת הבין אישית. בנוסף בחינה של הסריקות המוחית הצביעה על פעילות מוחית מוגברת אצל המטופלים שעברו את סדרת הטיפולים בעת ביצוע פעולות הדורשות קשב, גם בתום הטיפולים וגם ארבעה שבועות מתום הטיפולים.

    יתרונות של מחקר זה הוא בתימוך שהוא מציג ליעילות הטיפולים בגרייה מגנטית הן באמצעות מבחנים קוגניטיביים והן באמצעות הדמיה מוחית.


  • שם מאמר : סקירה שיטתית של בטיחות והשפעת טיפולי נוירופידבק על עייפות וקוגניציה
    מקום פרסום : Integrative cancer therapies (2015-Feb-25), 1534735415572886

    מטופלים רבים שהחלימו מסרטן ממשיכים לסבול מתסמינים כמו עייפות וליקויים קוגניטיביים שקשה למצוא עבורם טיפולים יעילים ומוכחים מדעית.
    נוירופידבק הינה שיטה לא פולשנית של אימון מוחי שעשויה להקל על הסימפטומים ארוכי הטווח עליהם מדווחים חולי הסרטן.
    המטרה של עורכי סקירה זו הייתה לתאר את היעילות והבטיחות של טיפולי נוירופידבק בטיפול בעייפות וליקויים קוגנטיביים, וזאת על מנת לאפשר לאנשי מקצוע להפנות מטופלים המחלימים מסרטן וסובלים מהתסמינים הללו לטיפול נוירופידבק.
    במאמר בחנו באופן שיטתי וביקורתי את התוצאות של 17 מחקרים שעסקו בהשפעה של טיפולי נוירופידבק על עייפות וליקויים קוגנטיביים מתוך רצון לבחון את היעילות והבטיחות של הטיפולים. כל 17 המאמרים שנכללו בסקירה הצביעו על שיפור בלפחות אחד משני המדדים; עייפות או ירידה קוגנטיבית. במחקרים בסקירה השתתפו נבדקים ממגוון של אוכלוסיות ומספר תופעות הלוואי המדווחות היה נמוך במיוחד.
    כלל הממצאים העולים מהסקירה הובילו את עורכי הסקירה למסקנה שנוירופידבק הינה אכן שיטת טיפול מתאימה ויעילה להקלה בסימפטומים של עייפות וקשיים קוגנטיבים. כיוון שהסקירה כללה מגוון רחב של אוכלוסיות קליניות שונות שרק אחת מהן של מחלימים מסרטן, ממליצים החוקרים לבחון במחקרי המשך באופן ממוקד יותר את ההשפעה של טיפולי נוירופידבק על מטופלים המשתקמים מסרטן.
    לסיכום, מחקר זה שפורסם בכתב עת העוסק בטיפולים אינטגרטיביים לטיפול בסרטן הינו מחקר חשוב במיוחד, וזאת כיוון שהוא מאפשר לאנשי מקצוע, רופאים ואחיות שעובדים במחלקות אונקולוגיות להמליץ על שיטת טיפול שיעילותה הוכחה ונמצאה כמקלה על התסמינים האופייניים למחלימים מסרטן.


  • שם מאמר : השפעה של נוירופידבק על זיכרון אפיזודי: מחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו
    מקום פרסום : Memory, 2014

    הקשר בין תהליכים של הזיכרון וEEG מוכרים היטב בספרות. אימוני נוירופידבק יכולים לגרום לנבדקים לווסת טוב יותר את הפעילות המוחית שלהם כפי שנמדד באמצעות EEG. המחקר הנוכחי הינו מחקר מבוקר “עיוור”, במהלכו גם החוקרים וגם המטופלים לא היו מודעים באיזה קבוצה השתתפו- ביקורת או טיפול אמיתי, על מנת לבחון את ההשפעה של אימון נוירופידבק על הזיכרון האפיזודי. זיכרון אפיזודי הינו היכולת של האדם להיזכר במידע לגבי דברים שקרו לו, מתי הם קרו והיכן. 
    במחקר השתתפו שלושים נבדקים בריאים שחולקו אקראית לשלוש קבוצות טיפול- קבוצה שעברה טיפולי נוירופידבק שמתמקדים בהגברת גלי אלפא, קבוצה שעברה טיפולי נוירופידבק שמתמקדים בהגברת מקצבים סנסורים מוטוריים, וקבוצת ביקורת שעברה טיפול דמה. הטיפולים של הנוירופידבק ארכו 30 דקות, והועברו פעמיים בשבוע במשך חמישה שבועות. מבדקי זיכרון נערכו לפני ואחרי האימון.
    תוצאות: טיפולי הנוירופידבק השונים השפיעו באופן שונה על תהליכי הזיכרון. הטיפול שהתמקד בהגברת מקצבים סנסוריים מוטוריים שיפר תהליכים אוטומטיים וזיכרון לדברים מוכרים, הטיפול שהתמקד בהגברת גלי אלפא הוביל לשיפור בהזכרות מכוונת ושימוש באסטרטגיות זיכרון.
    חשוב לציין: ד”ר דורון תודר השתתף בכתיבת מאמר זה יחד עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן גוריון ומכללת אחווה


  • שם מאמר : טיפול נוירופידבק בקשישים בריאים בעלי סיכון לירידה קוגניטיבית
    מקום פרסום : Journal of Alzheimer's Disease 28 (2011) 1–11

    בקשישים בריאים גורם הסיכון המשמעותי ביותר לירידה קוגניטיבית הוא עודף גלי תטא יחסית לנורמות הגיל. מחקר זה תוכנן כדי לבדוק את השפעת הטיפול בנוירופידבק לשם הורדת גלי התטא בקשישים עם עודף גלי תטא. 14 חולים חולקו לשתי קבוצות: שבעה קיבלו טיפול בנוירופידבק לשם הורדת גלי התטא באמצעות צליל שהושמע בכל פעם שגלי התטא ירדו, שבעה אחרים קיבלו טיפול בקרה שהיה זהה למעט שהצליל הושמע באופן אקראי.
    קבוצת הטיפול השתפרה באופן מובהק הן במדדי ה EEG והן במדדים התנהגותיים. שיפור מסויים היה גם בקבוצת הבקרה אך שיפור זה היה קטן יותר. הזיכרון השתפר גם הוא במחקר זה באופן מובהק יחסית למצב בתחילת הטיפול ושיפור זה היה משמעותי יותר ומובהק בקבוצה שקיבלה נוירופידבק לעומת אלא שקיבלו טיפול דמה.


  • שם מאמר : נוירופידבק: שימוש בהעלאת גלי אלפא לשיפור קוגנטיבי באוכלוסיה מבוגרת
    מקום פרסום : The Clinical Neuropsychologist, 21: 110–129, 2007

    נוירופידבק היא שיטת טיפול המבוססת על התניה אופרנטית של פעילות המוח, וכך יכול אדם לשנות את פעילות המוח שלו עצמו. מחקרים הראו שנוירופידבק יכול להוריד סימפטומים של בעיות פסיכאטריות ונוירולוגיות וכן שיפור היכולות הקוגנטביות באוכלוסיה בריאה. 
    מחקר זה סוקר את ההתפתחויות בתחום ומתאר מחקר ראשוני בו פותח פרוטוקול לשיפור היכולות הקוגנטיביות של אוכלוסיה מבוגרת. מחקר זה הוא מחקר כפול סמיות (double blind), בו נבדקה השאלה אם העלאת תדר האלפא בחולים מבוגרים יביא לשיפור קוגנטיבי. 
    התוצאות הוכיחו כי אכן הטיפול הביא לשיפור קוגנטיבי, שיפור יכולות עיבוד נתונים ושיפור בתיפקודי ניהול. במחקר זה לא היה שיפור ממשי ביכולות הזיכרון עצמו. 
    לסיכום נוירופידבק נראה ככלי מבטיח בשיפור יכולות קוגנטיביות מסויימות בחולים קשישים.