טיפול באירוע מוחי (שבץ / CVA)

אם אתה או מישהו מבני משפחתך נפגעתם מארוע מוחי סביר להניח שהתחלתם בתהליך שיקומי,

על מנת להגביר את האפקט של הטיפולים המשקמים ולשפר דפוסי פעילות עצבית באזורים המוחיים הפגועים, מומלץ לבצע טיפולי נוירופידבק או גרייה מגנטית עמוקה.

טיפול באירוע מוחי

על אירוע מוחי

אירוע מוחי או שבץ מוחי (CVA) מתרחש כאשר איזור במוח לא מקבל אספקת דם. מרגע שאספקת הדם לאיזור מסויים נפגעת, אותו איזור מפסיק לתפקד. דרגת הפגיעה נקבעת על פי היקף התאים שנפגעו. לאחר הפגיעה ישנה התאוששות עצמונית שנמשכת כמה חודשים אבל לרוב נותרת נכות כלשהי, בהתאם לאיזור שנפגע.

הפגיעה בעקבות אירוע מוחי יכולה לבוא לידי ביטוי בסימפטומים שונים: אבדן יכולת הדיבור, ההבנה, התנועה ועוד.

פגיעה ביכולת מתחלקת לשתי דרגות: שיתוק מלא וחולשה. ככל שהפגיעה במוח נרחבת, כך תגדל מידת הנכות. שבץ מוחי מוכר כמחלה הגורמת לנכות הגופנית הקשה ביותר בעולם המערבי והוא הנפוץ מכל גורמי הנכות.

טיפול בהפרעות הנגרמות בעקבות אירוע מוחי באמצעות נוירופידבק

טיפול באירוע מוחי

מזה 30 שנה משתמשים בטכנולוגיית נוירופידבק לטיפול בנפגעי שבץ. טכנולוגיית נוירופידבק (NeuroFeedback) היא שיטת טיפול מודרנית המאפשרת למטופל ללמד את מוחו לשפר את הפעילות המוחית באזורים הפגועים.  לאורך השנים דווח בספרות המדעית על מאות אנשים שטופלו באמצעות שיטה זו בהצלחה. עם זאת, כל ארוע מוחי יוצר פגיעה מוחית ייחודית, על כן כל מטופל שמגיע אלינו תחילה עובר סריקה מוחית (qEEG), זאת במטרה לאתר את האזור הפגוע ולמקד את הטיפול באותו אזור.

מניסיוננו בנוירוקליניק, בעיות בדיבור מגיבות מהר מאוד לטיפול ושיפור מהיר ניכר במצבים בהם אין שיתוק מלא אלא חולשה כזו או אחרת.

טיפול בהפרעות הנגרמות בעקבות אירוע מוחי באמצעות גרייה מגנטית

DeepTMS (גרייה מגנטית מוחית עמוקה) הוא טיפול בטוח ולא פולשני, בטיפול זה משתמשים בקסדה מגנטית המונחת על ראשו של המטופל. הקסדה הייחודית מאפשרת להגיע לאזורים מוחיים עמוקים וכך לגרות את אזור המוח הפגוע. הגרייה גורמת להפרשת חומרים העוזרים בשימור ובתיקון תאי העצב שנפגעו, יתרה מזאת, אף מעודדים יצירה מחדש של תאי עצב.

גרייה מגנטית מוחית עמוקה מאפשרת שיפור במצב על מכלול הסימפטומים: שיקום מוטורי של גפיים עליונות, תחתונות וכן שיפור בדיבור.

גרייה מגנטית מוחית היא כלי טיפולי בטוח מאוד, עם פרופיל תופעות לוואי מינורי.

בעשור האחרון בוצעו מחקרים רבים, שהוכיחו את יעילות הטיפול באמצעות גרייה מגנטית ככלי לשיפור ביולוגי ברקמת המוח שנפגעה. המחקרים הוכיחו כי גרייה מגנטית יכולה להביא לשיפור מוטורי, לשיפור בדיבור, להפחתת כאב ולהורדת הספסטיות שנגרמו בעקבות האירוע המוחי.

* הטיפול באמצעות קסדה זו עדיין ממתין לאישור משרד הבריאות. עד לקבלת האישור, תוגש בקשה אישית עבור כל מועמד לטיפול.

  • מוכח מחקרית
  • ההשפעה נשמרת לטווח הארוך
  • הטיפול יעיל במגוון רחב של גילאים
  • 80% מהמטופלים מדווחים על הקלה בסימפטומים
  • הטיפול נעשה בפיקוח רפואי
  • טיפול לא פולשני ולא תרופתי

  • הטיפול עובד! צוות מקצועי, ד”ר תודר מלווה ומכיר את המטופלים, והבנות במשרד, משדרות מקצועיות ואדיבות.

    ב. (מטופל לשעבר)



לעוד המלצות ומכתבים ממטופלים...

  • ד״ר דורון רופא מעולה מבין עניין ועוזר הרבה גם מעבר לשעות העבודה שלו, זה כלל לא מובן מאליו, המשך כך.

    א. (מטופל לשעבר)


  • הצוות מקצועי ואדיב. מעולם לא נתקלתי ברמה כזאת של אכפתיות, הסבר מדוייק על הטיפול וכן רמת התעניינות בתגובות שלאחר הטיפול. יישר כח!

    י. (מטופל לשעבר)


  • היחס והשרות שקיבלתי, היה מצוין, ד”ר דורון תודר בן אדם חם אמפטי מקשיב ובעל מקצוע בפסיכיאטריה. לי היה תמיד נוח לשוחח ולהתייעץ איתו, והוא עזר לי למטרה שבאתי

    ב. (מטופל לשעבר)


תיאור מקרה של טיפול באירוע מוחי

  • כ., אישה בת 50, הייתה פעילה כל חייה ועסקה בספורט. היא נהגה לרכב על אופניים, הלכה לחדר כושר באופן סדיר, מעולם לא הייתה חולה במחלה משמעותית והקפידה מאוד על בריאותה. בוקר אחד בהיותה בעבודה חשה כאב ראש חזק, נפלה ואיבדה הכרה. היא התעוררה בבית החולים והתברר לה, שעברה אירוע מוחי – כלי דם במוח נקרע וכתוצאה מכך היה דימום ניכר שפגע בהמיספרה המוחית השמאלית. במהלך השנתיים שחלפו מאז האירוע חל שיפור קל במצבה אך היא נותרה עם קשיי דיבור וחולשה ביד ורגיל ימין. כשנתיים לאחר האירוע פנתה לטיפול. היא הביעה תחושת ייאוש ודכדוך לנוכח מצבה הגופני בגינו לא יכלה להנות מכל מה שאהבה לעשות. בוצעה בדיקת QEEG שהדגימה הפרעות שונות באיזורים המרכזיים של האונה השמאלית. תוכנן פרוטוקול בהתאם והיא החלה טיפול. כבר לאחר שבועיים כ. דיווחה על שיפור ניכר ביכולת לדבר. לאחר האירוע יכלה לדבר במשפטים קצרים בעלי כמה מלים בודדות ופתאום הרגישה כי המילים “באות לבד”, שעה שקודם לכן הייתה צריכה להתאמץ כדי למצוא מילה. בעלה דיווח, שנושאי השיחה איתה השתנו והיא חזרה לדבר על כל הנושאים שנהגה לדבר עליהם טרם האירוע המוחי. לאחר חודש (מפגש שמיני) כ. דיווחה שהיא הולכ ת טוב יותר ושהיא יכולה להפעיל את היד בצורה טובה יותר. יחד עימה תכננו תרגילים שיעזרו בשיקום המוח. לאחר כ 20 פגישות דיווחה שהיא חשה כי 90% מהבעיה נפתרה. היא חזרה לדבר באופן כמעט מלא. היא חזרה לרכב על אופניים וחשה שחייה חזרו למסלולם.


  • מ. הגיעה לטיפול בגיל 55, שנה וחצי לאחר שעברה אירוע מוחי, שהשאיר אותה עם חולשה ניכרת ביד וברגל ימין וכן עם קשיי דיבור בולטים. מ. עלתה מברית המועצות וטרם האירוע דיברה עברית ורוסית. לאחריו איבדה את יכולתה לדבר עברית כמעט לחלוטין ודיברה רק ברוסית ובמשפטים קצרים בלבד.

    לאחר ביצוע בדיקת QEEG החלה טיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק. הטיפול כוון לאיזור המוח שנפגע באירוע. כבר לאחר 3 פגישות דיווחה, שקל לה יותר לדבר. היא החלה לבטא תחושות ומחשבות שבמשך שנתיים לא הצליחה לבטא. בעלה דיווח, שהיא חזרה לדבר “כמו פעם”. גם בידיים הורגש שיפור ניכר והיא החלה להשתמש בידיה יותר ויותר. אט אט התחזקה היד עד כדי כך, שכבר לא הגבילה אותה. החולשה ברגל אף היא השתפרה אך נותרה מעט חולשה יחסית למצב שלפני האירוע. לאחר 60 מפגשים, כאשר היה רושם שהשיפור נפסק, הסתיים הטיפול. השיפור בדיבור וביד ממשיכים ללוות אותה עד היום, כשנתיים לאחר תום הטיפול.


תקציר מאמרים בנושא אירוע מוחי

  • שם מאמר : טיפול שבועי באמצעות גרייה מוחית לא פולשנית מביאה להקלה בכאב לאחר שבץ
    מקום פרסום : Neuromodulation: Technology at the Neural Interface, 2015

    מפגשים שבועיים של טיפולי גרייה מגנטית חזרתית (rTMS) למשך 12 שבועות הביאו להקלה משמעותית וארוכת טווח בכאב אצל מטופלים שעברו שבץ מוחי.
    שבץ מוחי הינו אירוע שבו נוצר אובדן בתפקוד כתוצאה מהפרעה לאספקת הדם במוח. מספר שבועות לאחר הפגיעה המוחית החלו המטופלים, שמאוחר יותר לקחו חלק במחקר, לדווח על כאבים חמורים בידיהם או רגליהם. כאבים מסוג זה הינם קשים מאד לטיפול ועלולה להיות להם השפעה נרחבת על תפקוד כללי, על מצב הרוח ועל איכות החיים.
    בסך הכול 18 מטופלים עברו סדרה של טיפולי גרייה מגנטית עמוקה באזור הקורטקס המוטורי. בשלב הראשון של המחקר הוכיחו החוקרים שביחס לקבוצת ביקורת המטופלים שעברו גרייה מגנטית חשו פחות כאבים בשבוע שלאחר הטיפול ביחס לקבוצת מטופלים שקיבלו טיפול דמה. לאחר שהוכיחו זאת, פנו החוקרים לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של הטיפולים. 
    מתוך 18 המטופלים, 5 מהמטופלים העידו על הפחתה משמעותית (70%) בתחושת הכאב, 6 מטופלים העידו על הפחתה ניכרת (40%-69%) בתחושת הכאב. 7 מטופלים נוספים שדיווחו על שיפור מופחת ביחס למטופלים הנ”ל המשיכו בסדרת הטיפולים למשך שנה.
    מנגנון הפעולה של גרייה מגנטית במטופלים שעברו שבץ טרם ברור, ההשערה השולטת היא כי גרייה מסוג זה מאפשרת פלסטיות מוחית בתהליך השיקום, פלסטיות זו באה לידי ביטוי ביכולת ליצור קשרים חדשים בין תאים במוח, תהליך המאפשר לאזורים חדשים לקחת על עצמם את תפקידם של אזורים פגועים. 
    יתרון משמעותי של שיטת טיפול זו הוא בכך שהיא אינה פולשנית ואינה גורמת לתופעות לוואי, אף אחד מבין 18 המטופלים לא העיד על תופעות לוואי משמעותיות.
    מחקר זה הוצג גם בכנס ה-12 של קהילה הנוירומודולציה העולמית


  • שם מאמר : טיפול מעורר באמצעות גריה מגנטית עמוקה באונה הימנית משפר יכולות שיקום בחולים הסובלים מאפזיה כרונית לאחר שבץ מוחי
    מקום פרסום : Neurorehabil Neural Repair published online 15 November 2013

    במחקר זה בדקו את ההשפעה של טיפול באמצעות גריה מגנטית עמוקה על חולים הסובלים מאפזיה כרונית, והשוו אותה לקבוצה שטופלה עם גריה מגנטית מדומה (פלסבו). אאפזיה הינה פגיעה בשפה שמתרחשת לעיתים קרובות לאחר שבץ באונה השמאלית שאחראית על תפקודי שפה. הפגיעה יכולה להתבטא כבעיה בתפקוד שפתי, כתיבה או קריאה.
    במחקר השתתפו חולים בני 49-66 שעברו שבץ מוחי באונה השמאלית וסבלו מאפזיה. כל מטופל עבר שלושה טיפולים שונים בסדר רנדומאלי – טיפול אחד באמצעות גריה מגנטית עמוקה שנועד לעורר אזורים מוחיים, טיפול שני באמצעות גריה מגנטית עמוקה שנועד לעכב את הפעילות של אזורים מוחיים, וטיפול שלישי ששימש כפלסבו והיה טיפול מדומה. הטיפולים נערכו בהפרש של 6 ימים זה מזה. המטופלים עברו לפני כל טיפול ומיידית אחריו מבחן שיום, שבמהלכו נדרשו לקרוא בשמותיהם של חפצים שהוצגו בתמונות.
    התוצאות הראו שרק הטיפול באמצעות גריה מגנטית עמוקה שנועד לעורר אזורים מוחיים הצליח לשפר את התפקוד של המטופלים במבחן. ההשערה היא שעירור האונה הימנית אפשר פיצוי על הפגיעה באונה השמאלית. לסיכום, טיפול מעורר בודד באמצעות גריה מגנטית עמוקה משפר את יכולת השיום בקרב חולים הסובלים מאפזיה כרונית לאחר שבץ.
    למאמר זה חשיבות רבה בשל העובדה שניתן היה להיווכח בהשפעת הטיפול כבר לאחר גריה אחת !


  • שם מאמר : אימון נוירופידבק משפר את הביצוע במטלה דואלית בקרב מטופלים שעברו שבץ מוחי
    מקום פרסום : Tohoku J. Exp. Med., 2015, 236, 81-88

    מטופלים שעברו שבץ מוחי סובלים מבעיות בעיבוד מידע ולכן סובלים מבעיות בביצוע משימות יומיומיות שכוללות שתי משימות ויותר (נקרא גם מטלה דואלית). במחקר הנוכחי בדקו את ההשפעה של אימון נוירופידבק על היכולת של נבדקים שעברו שבץ מוחי לבצע מטלה דואלית- מטלה אחת קוגנטיבית שכוללת ריכוז (ביצוע תרגילי חשבון בראש), ומטלה שניה מוטורית שכוללת הליכה. הטענה של החוקרים הייתה שכאשר מטופלים שעברו שבץ מוחי מתבקשים להתרכז במטלה מסויימת, ההליכה שלהם נפגעת והם עלולים ליפול.

    במחקר הקצו באופן רנדומלי 20 מטופלים שחוו שבץ מוחי 6 חודשים לפני המחקר, לאימון נוירופידבק אמיתי או מדומה. שתי הקבוצות השתתפו באימון כללי של 8 שבועות, שלוש פעמים בשבוע, כשכל טיפול ארך 30 דקות באותם תנאים. בשתי הקבוצות מיקמו חיישן על הראש, אך היא הייתה לא פעילה בקבוצת הביקורת, ורק קבוצת הטיפול עברה אימון של גלי המוח.

    הפעילות המוחית נמדדה בשתי הקבוצות, וכן טיב ההליכה (מהירות, קצב, יציבות), וביצוע במטלה שבוחנת קשב. רק הקבוצה שעברה טיפול השתפרה בצורה משמעותית בויסות גלי המוח ובביצוע במטלת הריכוז והמטלה המוטורית. המסקנה של החוקרים שטיפולי נוירופידבק יכולים להיות אפקטיביים בשיפור הביצוע במטלות דואליות בקרב חולים שעברו שבץ מוחי.


  • שם מאמר : השפעת טיפולי נוירופידבק על גלי מוח ותפיסה חזותית בשבץ :מחקר מבוקר
    מקום פרסום : Journal of physical therapy science, 2015

    המחקר הנוכחי בחן את השינויים בתבניות פעילות מוחית ותפיסה חזותית אצל מטופלי נוירופידבק שלקו בשבץ.
    קבוצת מטופלים שעברו אירוע שבץ מוחי חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה מנתה 13 מטופלים שעברו סדרת טיפולי נוירופידבק באורך חצי שעה למשך שישה שבועות, קבוצה נוספת שמנתה 14 מטופלים שימשה כקבוצת ביקורת ועברה במקביל שישה שבועות של תרפיה שיקומית סטנדרטית. לפני סדרת הטיפולים ואחריהם נערכו שתי בדיקות: הראשונה מדדה את דפוס הפעילות המוחית של המטופלים, ואילו השנייה כללה אבחון של תפיסה חזותית.

    טרם תחילת הטיפולים לא נרשם הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בבדיקה שבחנה את דפוס הפעילות המוחית, אולם בתום הטיפולים, נערכה בדיקה אשר הצביעה על הבדל מובהק בערך גלי הביטא עבור מטופלי קבוצת הנוירופידבק בהשוואה למטופלי קבוצת הביקורת. 
    מחקרים קודמים מצאו כי ערך גלי ביטא משקף יכולת ריכוז ומתן תשומת לב לגירוי נתון. מחקרים נוספים הראו כי עירור גלי ביטא קשור לשיפור יכולות קוגניטיביות. כלומר, בחינה של דפוס פעילות מוחית עבור מטופלים שעברו שבץ מראה שהקבוצה שעברה סדרת אימוני נוירופידבק השתפרה בערך גלי הביטא שלה, שיפור הבא לידי ביטוי בעליה ביכולת הריכוז וביכולות הקונטיביות. 
    מבחנים שבדקו את יכולת התפיסה החזותית הראו כי קבוצת הנוירופידבק השתפרה באופן מובהק ביחס לקבוצת הביקורת במגוון של יכולות ויזואליות : יכולת אבחנה, קביעת צורה, זיכרון חזותי, הבנה של יחסים במרחב וקצב עיבוד מידע חזותי. 

    החידוש של המחקר הוא בתמיכה שהוא נותן ליעילות אימון נוירופידבק מעבר לתרפיה שיקומית קלאסית עבור מטופלים עם פגיעות נוירולוגיות. יעילות הבאה לידי ביטוי הן בשיפור יכולת הריכוז והן בשיפור תפיסה חזותית.


  • שם מאמר : נוירופידבק בעל פוטנציאל שיקומי עבור חולים שעברו שבץ מוחי
    מקום פרסום : Journal of Neurology & Stroke, Volume 1, Issue 5-2014

    המאמר מתאר כיצד טיפול נוירופידבק עזר בהקלת הסימפטומים של 5 חולים שעברו שבץ מוחי:
    החולה הראשון סבל מפגיעת ראש באיזורי הראייה, ולאחר 3 טיפולים בלבד כבר דיווח על שיפור בראייה שלו. 
    החולה השני, גבר בן 58, עבר שבץ מוחי 7 שנים לפני הטיפול, וכתוצאה מכך סבל מאפזיה אקספרסיבית (קושי בדיבור) וחולשה בצד ימין של הגוף. החולה עבר 5 טיפולים של נוירופידבק בסך הכל, ובעקבותם הדיבור והחולשה שלו השתפרו. שיפור זה נראה כבר אחרי הטיפול השני. לפני הטיפול, החולה יכל להגיד מילים בודדות בלבד, ולאחר הטיפול יכל להשלים משפטים. לפני הטיפול, לא יכל ליישר ולכווץ את האצבעות של היד הימנית- אך לאחר הטיפול הצליח בכך.
    החולה השלישי, גבר בן 43, עבר פעמיים שבץ מוחי, הראשון שנתיים לפני הטיפול, והשני חצי שנה לפני הטיפול. הוא סבל מחולשה בצד ימין ושמאל, בעיות בתפקוד הקוגנטיבי (זיכרון, קשב, ויסות), בעיות בעיבוד מידע וביכולות ורבליות. טיפול הנוירופידבק שניתן לו, נועד לשפר בעיקר את התפקוד הקוגנטיבי. לאחר 10 טיפולים נערכו מבחנים נוספים שהראו שיפור בכל התחומים שהוזכרו. בנוסף, ניתן היה לראות גם שיפור בתפקוד המוטורי. לאחר 10 טיפולים נוספים, הציונים שלו במבחנים השתפרו אף יותר, והמטופל עצמו דיווח כי הוא מרגיש יותר “חד”.
    החולה הרביעי, גבר בן 57 שעבר שבץ 4 שנים לפני הטיפול, סבל מאפזיה אקספרסיבית, חולשה בצד ימין, ובעיות זיכרון- בעיקר בזיכרון קצר הטווח. מבחנים שנערכו לו הראו ציונים נמוכים במבחני זיכרון, ביכולות ורבליות, ותפקוד מוטורי. לאחר 10 טיפולים הייתה פחות חולשה בצד ימין של פניו, והיה שיפור בתוצאות מבחני הזיכרון, הקוגנטיביים, והורבליים. המטופל השלים 16 טיפולים עד כה.
    החולה החמישי, גבר בן 69, סבל משבץ מוחי 4 חודשים לפני הטיפול. הוא התלונן על בעיות זיכרון ובלבול, חוסר תחושה בצד שמאל המלווה בכאב, בעיות בראייה ובתפיסת המרחב. מבחנים שנערכו לו הצביעו על בעיה בעיבוד המידע והזיכרון, וציון קוגנטיבי כללי נמוך. לאחר 4 טיפולים המטופל דיווח על שיפור בסימפטומים הקוגנטיביים. לאחר 10 טיפולים דיווח על שיפור קוגנטיבי נוסף, שכלל גם שיפור בזיכרון.
    לסיכום, המאמר מציג תוצאות מבטיחות בנוגע לפוטנציאל לשקם נפגעי שבץ מוחי באמצעות טיפול נוירופדבק. כל החולים שעברו את הטיפול דיווחו על שיפור בתפקוד הקוגנטיבי, ומבחנים אובייקטיביים שנערכו חיזקו זאת. בנוסף, היה ניתן לראות גם שיפור בדיבור ובתפקוד המוטורי אצל החולים. החוקרים מציינים שהטיפול מעודד שינוי בקשרים המוחיים שנפגעו ע”י השבץ, ושינויים אלה מובילים לשיפור בסימפטומים.


  • שם מאמר : טיפול בנוירופידבק בחולה עם אוטם מוחי ואוטם בטלמוס
    מקום פרסום : Applied Psychophysiology and Biofeedback, Vol. 28, No. 3, September 2003

    מאמר זה מתאר את מהלך הטיפול באמצעות נוירופידבק בגבר בן 52 שעבר אוטם מוחי באיזור שמאלי אחורי ובאיזור הטלמוס כשנה טרם לתחילת המחקר. טרם הטיפול עבר אבחון נרחב שהדגים קשיי שפה, זיכרון, כתיבה, תנועה וליקויים נוספים. בנוסף עבר בדיקת QEEG שהדגימה את הבעיות בפעילות החשמלית במוח. הוא טופל במשך 14 שבועות במהלכם עבר 42 טיפולים בניסיון לנרמל את פעילות המוח. בתום המחקר התברר, שבמקביל לשיפור הקליני בדיבור ובתנועה, חל שיפור ניכר באופן פעילות המוח וגלים חריגים שהיו טרם לטיפול השתפרו מאוד ודעכו.