טיפול באוטיזם בעזרת גרייה מגנטית מוחית (TMS)

אוטיזם

תסמונת הספקטרום האוטיסטי היא הפרעה נוירולוגית התפתחותית המאופיינת בדפוס התנהגות נוקשה וחזרתי וקושי ביצירת קשרים חברתיים. סימפטומים נוספים המאפיינים את התסמונת כוללים הרגלי שינה ואכילה שאינם כשל כלל האנשים, מספר מצומצם של תחומי עניין, נטייה לפגיעה עצמית וקושי בויסות חושי. הסיבה להתפתחות ההפרעה טרם ברורה וחוקרים סוברים כי מדובר על אינטראקציה בין מספר רב של גורמים, הן גנטיים והן סביבתיים.
שיטת האבחון בה השתמשו בעבר חילקה את הרצף האוטיסטי ל-4 אבחנות; אוטיזם, אספרגר, PDD-NOS, והפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית. לאחרונה, מתוך הנחה שמדובר בהפרעה אחת בדרגות תפקוד שונות בוטלו ארבע האבחנות הנפרדות וכיום נעשה שימוש באבחנה אחת – הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD).

שיטות טיפול הנהוגות כיום

נכון להיום לא קיים טיפול אחד שביכולתו לתת מענה לכלל הלוקים בתסמונת, ישנן מספר שיטות טיפול נפוצות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. שיטה אחת שנעשה בה שימוש רחב הן בילדים והן במבוגרים על הספקטרום האוטיסטי היא טיפול תרופתי. כיוון שהתרופות אותן נוטלים המאובחנים בתסמונת אינן ייחודיות להפרעה, למרות ההשפעה החיובית המתבטאת בהפחתת מספר התפרצויות הזעם, פחות התנהגות נוקשה וחזרתית והפחתה בתחושת חוסר השקט, התרופות גורמות לתופעות לוואי רבות ואינן מטפלות בסימפטום העיקרי המאפיין את התסמונת והוא הליקוי החברתי.

קבוצת הטיפולים השנייה אותה נתאר שואבת השראה מגישות פסיכולוגיות וחינוכיות. כך לדוגמה שיטת הABA עושה שימוש בקווים מנחים מתחום הלמידה ועיצוב ההתנהגות על מנת לקדם את הלוקים בתסמונת, ואילו שיטת הDIR עושה שימוש בגישות התפתחותיות. השיטות הללו ושיטות נוספות השייכות לקבוצה זו מאופיינות במספר רב של שעות טיפול שבועיות ומעורבות רבה של ההורים.

קבוצה נוספת היא קבוצת הטיפולים המשלימים, תחת קטגוריה זו נמנים מגוון טיפולים שקשורים בשינוי תזונתי (דיאטה או ויטמינים), פעילות גופנית (שחייה או רכיבה טיפולית), טיפולי רפואה אלטרנטיבית (דוגמת הומיאופטיה ודיקור), טיפול במוסיקה וטיפול בבעלי חיים. המחקר המדעי על השיטות בקבוצה זו הינו מצומצם ועל כן היעילות והבטיחות שלהן מוטלים בספק.

קבוצת הטיפולים האחרונה אליה נתייחס היא שיטות טיפול באמצעות נוירומודולוציה: נוירופידבק וגרייה מגנטית עמוקה. נוירופידבק הינה שיטת טיפול המאמנת גלי מוח לכדי תפקוד תקין מה שמוביל לשיפור במגוון תחומים כמו מיומנויות חברתית, תקשורת מילולית ושאינה מילולית, אימפולסיביות וחזרתיות. מחקרים רבים נערכו על מנת לבחון את השפעת טיפולי הנוירופידבק על המאובחנים על הרצף האוטיסטי ומצאו כי ההשפעה החיובית של הטיפולים נשמרת ונותרת יציבה גם שנתיים לאחר סדרת הטיפולים הראשונית. ילדים מגיבים במהירות לטיפול וברוב המקרים כבר לאחר 10 טיפולים אפשר להתחיל להרגיש בשינוי. מתוך טיפולי הנוירומודולציה נוירופידבק הינה השיטה היחידה המתאימה לילדים, ואילו עבור מבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי גם גרייה מגנטית (TMS) נמצאה יעילה ככלי טיפולי באוטיזם.

טיפול בגרייה מגנטית מוחית (TMS)

הטיפול בגרייה מגנטית מאפשר הסדרה של הפעילות החשמלית בקליפת המוח. מחקרים הראו כי הסדרת הפעילות המוחית בעקבות גרייה מגנטית עשויה להביא לשיפור במגוון הפרעות נפשיות ונוירולוגיות דוגמת דיכאון, הפרעת פוסט טראומה, אלצהיימר וכאב כרוני. בשנים האחרונות, מספר הולך וגדל של מחקרים הראו כי גרייה מגנטית יעילה גם לטיפול באוטיזם.

תסמינים המאפיינים אוטיזם ניתן ליחס לפעילות מוחית לקויה במספר אזורים מוחיים. מחקרים מצאו שגרייה מגנטית מאפשרת הסדרת פעילות מוחית אשר בתורה יכולה להביא לשיפור בסימפטומים האופייניים להפרעה. כך למשל, במחקר שנערך לאחרונה עברה קבוצה של מבוגרים המאובחנים באוטיזם בתפקוד גבוה סדרה של טיפולי גריה מגנטית והשוו לקבוצת מטופלים שעברה טיפולי דמה. בהשוואה לטיפולים המדומים, בקבוצה שעברה טיפולי גריה מגנטית נצפו פחות תסמינים ופחות חרדה בסיטואציה חברתית. במחקר אחר שבחן את ההשפעה של גריה מגנטית בילדים ונערים נמצא שביחס לקבוצה שלא עברה טיפול, הקבוצה שעברה טיפולי גריה מגנטית הציגה פחות התנהגות היפראקטיביות, ירידה בעצבנות, ובהתנהגות חזרתית. נוסף על כך הגרייה המגנטית הביאה לעליה בפונקציות ניהוליות כמו ניטור ותיקון טעויות.

הטיפול בגרייה מגנטית הוא בטוח, לא פולשני ואינו גורם לתופעות לוואי משמעותיות. הטיפול באוטיזם אושר במשרד הבריאות בישראל וברשויות הבריאות באירופה.

הכותבים – 
ד”ר דורון תודר, פסיכיאטר מומחה, מנהל נוירוקליניק – מרכז רפואי לטיפול בעזרת נוירופידבק.
שרית סולומונוב, פסיכולוגית