טיפול באפילפסיה באמצעות נוירופידבק

מ’ סבל ממחלת האפילפסיה מגיל צעיר מאוד. תדירות ההתקפים מהם סבל סבבה סביב 5-6 התקפים בחודש. ההתקפים שחווה התבטאו בהתפרצויות צחוק בלתי נשלטות ובהתקפי גרנד מל אשר גרמו לאובדן הכרה. במשך השנים, ניסה מ’ תרופות שונות שהביאו לירידה במספר ההתקפים אך לא לירידה מוחלטת.

בגיל 35 פנה מ’ לטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק. תחילה, עבר בדיקת QEEG למטרת אבחון. בדיקה זו היא למעשה בדיקת EEG המאפשרת להשוות את נתוני הנבדק לבסיס נתונים של אנשים בריאים ולאתר מיקומים בהם קיימת חריגה בפעילות של גלי המוח. הבדיקה של מ’ העלתה פעילות לא תקינה בצד ימין של המוח אשר באה לידי ביטוי בעודף גלי תטא. על בסיס תוצאות הבדיקה, הוחלט על פרוטוקול טיפולי מתאים ו-מ’ החל בסדרת הטיפולים. כבר עם סיומם של שני טיפולים ראשונים דיווח על תחושת שיפור. לטענתו, הרגיש כי ההתקף עומד להתחיל אך לא באמת מתרחש. לאחר כ-20 טיפולים, דיווח על ירידה בתדירות ההתקפים להתקף אחד בשבועיים. לאחר כ-40 טיפולים, חווה מ’ לראשונה חודש שלם ללא אף התקף.

על מחלת האפילפסיה

אפילפסיה היא שם כולל לאוסף רחב של מחלות שלכולן מכנה משותף – מצב בו קיימת פעילות לא תקינה באזור מוחי מסוים. צורות האפילפסיה השונות נבדלות זו מזו באזור במוח היוצר את התקפי האפילפסיה ובאופן בו מתבטאת ההפרעה החשמלית. כמו כן, רק אצל חולים מסוימים ההתקפים כוללים תופעות כגון איבוד הכרה, תנועות, הרחת ריחות טרם ההתקף וכדומה.

הרפואה המודרנית מציעה שתי שיטות טיפול עיקריות באפילפסיה. הטיפול הנפוץ הוא טיפול תרופתי. קיים מגוון רב של תרופות, אך כשליש מהחולים ממשיכים לסבול מהתקפים למרות השימוש בהן. במצבים חמורים, קיימות אפשרויות לניתוח נוירוכירורגי להשתלת קוצב מוחי או לכריתת האזור המוחי המהווה את המקור להתקפים. גם הניתוחים אינם מספקים מענה גורף לכל החולים ועל כן, שגרת חייהם של חולי אפילפסיה רבים נפגעת בשל ההתקפים.
שיטת טיפול נוספת הינה טיפול בעזרת נוירופידבק.

טיפול בעזרת נוירופידבק

טיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק מאפשר “לאמן” את המוח לפעול בצורה טובה יותר. מדובר בטיפול שאינו פולשני וללא תרופות והוא מבוסס על מנגנון ההתניה. המטופל צופה בסרט שבחר, בעת שמחשב קורא את פעילות גלי המוח שלו. כאשר הפעילות היא בלתי רצויה, הסרט הופך למטושטש. אך בכל פעם שפעילות גלי המוח תקינה, הסרט מתבהר ונראה ברור. באופן זה, המוח לומד לפעול בצורה אופטימלית. פעילות תקינה יותר של גלי המוח עשויה להביא להקלה ניכרת בסימפטומים מהם סובל המטופל.

הטיפול בנוירופידבק כולל שני שלבים: אבחון וטיפול. בשלב האבחון מתבצעת בדיקת QEEG אשר במהלכה נמדדת הפעילות המוחית של המטופל ומושווית לנורמה של אנשים בריאים בני אותו מין ואותו גיל. בדיקה זו מאפשרת לאתר את האזור המוחי אשר פעילותו אינה תקינה ובהתאם לכך לקבוע בתוכנה פרוטוקול טיפולי. שלב הטיפול הוא תהליך הדרגתי המבוסס על התניה אופרנטית. המטופל צופה בסרט כאשר מחוברים לראשו חיישנים לקליטת הפעילות המוחית. בזמן הטיפול, המחשב ממפה את פעילות גלי המוח ונותן תגמול כשדפוס הפעילות הוא דפוס רצוי.

טכנולוגיית נוירופידבק כטיפול באפילפסיה קיימת ככלי מדעי מזה 40 שנה. מחקרים רבים שהתפרסמו לאורך השנים ובוצעו בעיקר על חולים הסובלים מאפילפסיה קשה ועמידה לטיפולים אחרים, הוכיחו את יעילותה וחשיבותה של שיטה זו. תיאוריות רבות מנסות להסביר את התהליך שיוצר התקף אפילפסיה ולענות על השאלה כיצד נוירופידבק משפיע על תהליך זה. לרוב, האזור במוח בו מצוי מוקד ההתקף מאופיין בפעילות חשמלית איטית, בתדר נמוך ועוצמה גדולה. מחקרים הראו שבעזרת טיפול בנוירופידבק, ניתן להסדיר את הפעילות החשמלית של האזור בו התפקוד לקוי. הסדרה זו מקשה על אותו אזור להתחיל באירוע אפילפסיה.

מאמרים אודות יעילות הטיפול באפילפסיה באמצעות נוירופידבק פורסמו בכתבי העת המובילים בתחום. שני מאמרי סקירה שפורסמו בשנים האחרונות מאגדים ממצאים לגבי מאות חולי אפילפסיה אשר טופלו בשיטה זו. במאמר הראשון ישנה סקירה של 18 מחקרים בהם השתתפו בסך הכל 174 חולים. מתוצאות הסקירה עולה כי 142 חולים מתוכם השתפרו באופן משמעותי בחומרת המחלה (Sterman, 2000). המאמר השני אשר פורסם לאחרונה, סקר מחקרים שכללו גם נתונים קליניים וגם נתוני EEG של כל חולה, בתחילת הטיפול ובסופו. ניתוח התוצאות מוכיח כי נוירופידבק יעיל כטיפול באפילפסיה. כותבי המאמר טוענים כי לאור העובדה שטיפול תרופתי יעיל רק בקרב שני שליש מהחולים, נוירופידבק מאפשר להשיג תוצאות טובות יותר בטווח הקצר ולכן יש להמשיך לחקור ולקדם טיפול זה (Tan, Thornby, Hammond et al, 2009).

הכותב – ד”ר דורון תודר, פסיכיאטר מומחה,
מנהל נוירוקליניק – מרכז רפואי לטיפול בעזרת נוירופידבק.