אלצהיימר, דמנציה וירידה קוגניטיבית – תקציר מאמרים

  • שם מאמר : מחקר פיילוט: ההשפעה קצרת הטווח וארוכת הטווח של טיפול באמצעות גירוי מגנטי שטחי במחלת אלצהיימר בשלביה השונים
    מקום פרסום : Journal of Experimental Neuroscience 2015:9

    במחקר בדקו את ההשפעה של טיפול באמצעות גירוי מגנטי שטחי בקרב 10 מתנדבים הסובלים ממחלת האלצהיימר. בשלב הראשון של המחקר מחצית מהמטופלים עברו טיפולי דמה, ומחציתם עברו טיפולים אמיתיים. המתנדבים לא היו מודעים לאיזה קבוצה של טיפול הם משתייכים, וגם החוקרים לא היו מודעים. המתנדבים עברו 13 טיפולים שהתפרשו על פני 4 שבועות. לאחר תום הטיפולים, הקבוצה שעברה את הטיפול האמיתי עשתה טיפולי דמה, וההפך.

    המדדים שנבדקו במחקר היו ביצוע באבחון קוגניטיבי, דיווח בשאלון הבודק את חומרת מחלת האלצהיימר, ומבחני זיכרון. התוצאות הראו שיפור משמעותי בכל כלי המדידה רק בקרב המטופלים שעברו את הטיפול האמיתי. 6 מהמטופלים שהיו בשלבים מוקדמים של האלצהיימר, הראו את השיפור הרב ביותר במבחנים.

    בשלב השני של המחקר 6 מהמטופלים מהשלב הראשון, עברו 10 טיפולים משמרים במשך שבועיים, כל שלושה חודשים. המטופלים הראו פחות ירידה בתפקוד, על אף התקדמות המחלה שלהם. כלומר, יתכן שטיפול באמצעות גירוי מגנטי יכול להאט את ההתדרדרות הקוגניטיבית בעקבות המחלה.

    לסיכום, נראה שטיפול באמצעות גירוי מגנטי שטחי יכול להיות יעיל בשיפור היכולות הקוגניטיביות, במטופלים הסובלים משלבים מוקדמים או בינוניים של מחלת האלצהיימר. במחקר הנוכחי מצאו כי ההשפעה החיובית של הטיפולים יכולה להחזיק מעמד כשבועיים-4 שבועות לאחר הפסקת הטיפולים. בנוסף, במידה והמטופלים יתאמנו על כישורים ספציפיים במהלך הטיפולים, הגירוי המגנטי יסייע בשימור יכולות אלה לתקופות ארוכות יותר. החוקרים ממליצים על טיפולים משמרים של גירוי מגנטי כל 2-3 חודשים, שיערכו במשך שבועיים כל יום.



  • שם מאמר : השפעתה של גרייה מגנטית מוחית על מטופלים המאובחנים באלצהיימר
    מקום פרסום : American journal of Alzheimer's disease and other dementias, 2014

    עדויות מצטברות ממחקרים מציעות כי גרייה מגנטית (TMS) תורמת לשיפור ליקויים קוגניטיביים אצל מטופלים המאובחנים באלצהיימר. חוקרים מומחים בתחום משערים כי הדבר מתאפשר הודות לויסות הפעילות העצבית בקליפת המוח אשר מתבטאת בשיפור יכולות שפתיות, הבנת משפטים, שיפור בקשב ובזיכרון.

    במחקר הנוכחי עברו 12 מטופלים הלוקים באלצהיימר ארבעה טיפולי גרייה מגנטית מעל איזור קדמי בקליפת המוח (DLPFC) לאורך שבועיים. אבחון היכולות הקוגניטיביות של המטופלים נעשה טרם הטיפול, מיד לאחר תום הטיפולים, וארבעה שבועות לאחר סיום הטיפולים. במקביל עברו 8 מהמטופלים סריקה מוחית המאפשרת לבחון תפקוד מוחי (fMRI).
    תוצאות המחקר הצביעו על שיפור מיידי לאחר הטיפול, כמו גם שיפור מתמשך במבחנים שנערכו ארבעה שבועות לאחר הטיפול. השיפור הניכר ביותר התבטא במדדים של שטף מילולי ולא מילולי, שיפור שהחוקרים מניחים כי מייצג הטבה ביכולות התקשורת הבין אישית. בנוסף בחינה של הסריקות המוחית הצביעה על פעילות מוחית מוגברת אצל המטופלים שעברו את סדרת הטיפולים בעת ביצוע פעולות הדורשות קשב, גם בתום הטיפולים וגם ארבעה שבועות מתום הטיפולים.

    יתרונות של מחקר זה הוא בתימוך שהוא מציג ליעילות הטיפולים בגרייה מגנטית הן באמצעות מבחנים קוגניטיביים והן באמצעות הדמיה מוחית.



  • שם מאמר : סקירה שיטתית של בטיחות והשפעת טיפולי נוירופידבק על עייפות וקוגניציה
    מקום פרסום : Integrative cancer therapies (2015-Feb-25), 1534735415572886

    מטופלים רבים שהחלימו מסרטן ממשיכים לסבול מתסמינים כמו עייפות וליקויים קוגניטיביים שקשה למצוא עבורם טיפולים יעילים ומוכחים מדעית.
    נוירופידבק הינה שיטה לא פולשנית של אימון מוחי שעשויה להקל על הסימפטומים ארוכי הטווח עליהם מדווחים חולי הסרטן.
    המטרה של עורכי סקירה זו הייתה לתאר את היעילות והבטיחות של טיפולי נוירופידבק בטיפול בעייפות וליקויים קוגנטיביים, וזאת על מנת לאפשר לאנשי מקצוע להפנות מטופלים המחלימים מסרטן וסובלים מהתסמינים הללו לטיפול נוירופידבק.
    במאמר בחנו באופן שיטתי וביקורתי את התוצאות של 17 מחקרים שעסקו בהשפעה של טיפולי נוירופידבק על עייפות וליקויים קוגנטיביים מתוך רצון לבחון את היעילות והבטיחות של הטיפולים. כל 17 המאמרים שנכללו בסקירה הצביעו על שיפור בלפחות אחד משני המדדים; עייפות או ירידה קוגנטיבית. במחקרים בסקירה השתתפו נבדקים ממגוון של אוכלוסיות ומספר תופעות הלוואי המדווחות היה נמוך במיוחד.
    כלל הממצאים העולים מהסקירה הובילו את עורכי הסקירה למסקנה שנוירופידבק הינה אכן שיטת טיפול מתאימה ויעילה להקלה בסימפטומים של עייפות וקשיים קוגנטיבים. כיוון שהסקירה כללה מגוון רחב של אוכלוסיות קליניות שונות שרק אחת מהן של מחלימים מסרטן, ממליצים החוקרים לבחון במחקרי המשך באופן ממוקד יותר את ההשפעה של טיפולי נוירופידבק על מטופלים המשתקמים מסרטן.
    לסיכום, מחקר זה שפורסם בכתב עת העוסק בטיפולים אינטגרטיביים לטיפול בסרטן הינו מחקר חשוב במיוחד, וזאת כיוון שהוא מאפשר לאנשי מקצוע, רופאים ואחיות שעובדים במחלקות אונקולוגיות להמליץ על שיטת טיפול שיעילותה הוכחה ונמצאה כמקלה על התסמינים האופייניים למחלימים מסרטן.



  • שם מאמר : השפעה של נוירופידבק על זיכרון אפיזודי: מחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו
    מקום פרסום : Memory, 2014

    הקשר בין תהליכים של הזיכרון וEEG מוכרים היטב בספרות. אימוני נוירופידבק יכולים לגרום לנבדקים לווסת טוב יותר את הפעילות המוחית שלהם כפי שנמדד באמצעות EEG. המחקר הנוכחי הינו מחקר מבוקר “עיוור”, במהלכו גם החוקרים וגם המטופלים לא היו מודעים באיזה קבוצה השתתפו- ביקורת או טיפול אמיתי, על מנת לבחון את ההשפעה של אימון נוירופידבק על הזיכרון האפיזודי. זיכרון אפיזודי הינו היכולת של האדם להיזכר במידע לגבי דברים שקרו לו, מתי הם קרו והיכן. 
    במחקר השתתפו שלושים נבדקים בריאים שחולקו אקראית לשלוש קבוצות טיפול- קבוצה שעברה טיפולי נוירופידבק שמתמקדים בהגברת גלי אלפא, קבוצה שעברה טיפולי נוירופידבק שמתמקדים בהגברת מקצבים סנסורים מוטוריים, וקבוצת ביקורת שעברה טיפול דמה. הטיפולים של הנוירופידבק ארכו 30 דקות, והועברו פעמיים בשבוע במשך חמישה שבועות. מבדקי זיכרון נערכו לפני ואחרי האימון.
    תוצאות: טיפולי הנוירופידבק השונים השפיעו באופן שונה על תהליכי הזיכרון. הטיפול שהתמקד בהגברת מקצבים סנסוריים מוטוריים שיפר תהליכים אוטומטיים וזיכרון לדברים מוכרים, הטיפול שהתמקד בהגברת גלי אלפא הוביל לשיפור בהזכרות מכוונת ושימוש באסטרטגיות זיכרון.
    חשוב לציין: ד”ר דורון תודר השתתף בכתיבת מאמר זה יחד עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן גוריון ומכללת אחווה



  • שם מאמר : טיפול נוירופידבק בקשישים בריאים בעלי סיכון לירידה קוגניטיבית
    מקום פרסום : Journal of Alzheimer's Disease 28 (2011) 1–11

    בקשישים בריאים גורם הסיכון המשמעותי ביותר לירידה קוגניטיבית הוא עודף גלי תטא יחסית לנורמות הגיל. מחקר זה תוכנן כדי לבדוק את השפעת הטיפול בנוירופידבק לשם הורדת גלי התטא בקשישים עם עודף גלי תטא. 14 חולים חולקו לשתי קבוצות: שבעה קיבלו טיפול בנוירופידבק לשם הורדת גלי התטא באמצעות צליל שהושמע בכל פעם שגלי התטא ירדו, שבעה אחרים קיבלו טיפול בקרה שהיה זהה למעט שהצליל הושמע באופן אקראי.
    קבוצת הטיפול השתפרה באופן מובהק הן במדדי ה EEG והן במדדים התנהגותיים. שיפור מסויים היה גם בקבוצת הבקרה אך שיפור זה היה קטן יותר. הזיכרון השתפר גם הוא במחקר זה באופן מובהק יחסית למצב בתחילת הטיפול ושיפור זה היה משמעותי יותר ומובהק בקבוצה שקיבלה נוירופידבק לעומת אלא שקיבלו טיפול דמה.



  • שם מאמר : נוירופידבק: שימוש בהעלאת גלי אלפא לשיפור קוגנטיבי באוכלוסיה מבוגרת
    מקום פרסום : The Clinical Neuropsychologist, 21: 110–129, 2007

    נוירופידבק היא שיטת טיפול המבוססת על התניה אופרנטית של פעילות המוח, וכך יכול אדם לשנות את פעילות המוח שלו עצמו. מחקרים הראו שנוירופידבק יכול להוריד סימפטומים של בעיות פסיכאטריות ונוירולוגיות וכן שיפור היכולות הקוגנטביות באוכלוסיה בריאה. 
    מחקר זה סוקר את ההתפתחויות בתחום ומתאר מחקר ראשוני בו פותח פרוטוקול לשיפור היכולות הקוגנטיביות של אוכלוסיה מבוגרת. מחקר זה הוא מחקר כפול סמיות (double blind), בו נבדקה השאלה אם העלאת תדר האלפא בחולים מבוגרים יביא לשיפור קוגנטיבי. 
    התוצאות הוכיחו כי אכן הטיפול הביא לשיפור קוגנטיבי, שיפור יכולות עיבוד נתונים ושיפור בתיפקודי ניהול. במחקר זה לא היה שיפור ממשי ביכולות הזיכרון עצמו. 
    לסיכום נוירופידבק נראה ככלי מבטיח בשיפור יכולות קוגנטיביות מסויימות בחולים קשישים.