נוירופידבק וגרייה מגנטית באופן כללי – תקציר מאמרים

  • שם מאמר : השפעת אימון נוירופידבק על ביצוע במטלות הבוחנות יכולות קוגנטיביות שונות
    מקום פרסום : Behavioral Brain Research 292 (2015) 470–477

    במחקר בחנו כיצד אימון נוירופידבק באיזור מוחי מסויים משפיע על ביצוע ב”מטלת רוטציה מנטלית”- מטלה הבוחנת יכולות ויזואליות-מרחביות. 12 משתתפים בריאים נרשמו לאימון בודד של נוירופידבק. הם ביצעו את המטלות לפני ואחרי האימון. במהלך האימון הנבדקים צפו בפרק של סדרה, כאשר איכות התמונה של הפרק השתנתה בהתאם לפעילות האיזור המוחי שעבר אימון. הנבדקים “תוגמלו” בתמונה ברורה יותר, במידה ונקלטה הגברת פעילות באיזור המוחי שעבר אימון.

    תוצאות המחקר הראו שיפור בביצוע במטלת הרוטציה המנטלית כלומר, שיפור ביכולות מרחביות. כמו כן, לאחר האימון, נמצאה עליה בפעילות האיזור המוחי שעבר את האימון.

    לסיכום, במחקר הנוכחי הראו שאימון נוירופידבק יחיד יכול לשפר את התפקוד הקוגנטיבי. יתרה מכך אימוני נוירופידבק יכולים לשמש כטיפול בהפרעות קוגניטיביות שונות.

    יש לציין שד”ר דורון תודר נמנה על כותבי מאמר זה.



  • שם מאמר : בטיחות של גרייה מוחית לא חודרנית בקרב ילדים ומתבגרים
    מקום פרסום : Brain Stimulation 8 (2015) 76-87

    טכנולוגיות של גרייה מוחית עמוקה כגון גרייה מגנטית מוחית עמוקה (TMS) או גרייה מוחית בזרם ישיר (TCS) הינן בעלות הפוטנציאל להפחית סימפטומים שונים הקשורים למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כגון: שבץ מוחי, שיתוק מוחין, אוטיזם, דיכאון, וסינדרום טורט.

    מחקרים קודמים מצאו כי טיפולים באמצעות טכנולוגיות אלו במבוגרים בטוחים, אך יש מיעוט יחסי במחקרים על השפעת הטיפולים בקרב ילדים.

    מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את הספרות הקיימת בנוגע לבטיחות הטכנולוגיות לטיפול בילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות או נוירו-פסיכיאטריות. במאמר סקרו בקפידה תופעות לוואי שדווחו במחקרים קודמים על מנת לספק תמונה כללית לגבי בטיחות הטיפולים.

    תוצאות: מידע שנאסף מ48 מחקרים, שכללו מעל 513 ילדים ומתבגרים מטופלים, מצביעים על כך שתופעות הלוואי של טיפולי גרייה מוחית לא חודרנית היו קלות וחולפות.
    בחלק מהטיפולים של גרייה מגנטית מוחית עמוקה היו דיווחים על כאבי ראש (11.5% מהמקרים), תחושת אי נוחות בקרקפת (2.5% מהמקרים), רעד (1.2%מהמקרים), שינויים במצב הרוח (1.2% מהמקרים), עייפות (0.9% מהמקרים), וצלצול באוזניים (0.6% מהמקרים). בחלק מהטיפולים של גרייה מוחית בזרם ישיר היו דיווחים על עקצוצים (11.5% מהמקרים), גירודים (5.8% מהמקרים), אדמומיות (4.7% מהמקרים), תחושת אי נוחות בקרקפת (3.1% מהמקרים) עם יחסית מעט תופעות לוואי רציניות.

    יותר מ322 מטופלים עברו טיפול זה, ורק שניים מתוכם קיבלו התקף אפילפסיה, ושניים נוספים התעלפו במהלך הטיפול. בארבעת המקרים הללו לנבדקים היו גורמי סיכון קודמים לאפילפסיה כגון: הם לקחו תרופות שעלולות לגרום להתקפי אפילפסיה, הם היו תחת השפעת אלכוהול, או שהייתה להם היסטוריה קודמת של התקפים. הנבדקים התאוששו בכוחות עצמם מההתעלפות, מייד לאחר הפסקת הגרייה המגנטית. החוקרים ממליצים לוודא כי המטופלים שתו ואכלו מספיק לפני הטיפול, וכי הייתה עלייה הדרגתית בעוצמת הגרייה המגנטית.

    המסקנות של המחקר מצביעות על כך ששתי צורות הטיפול הינן בטוחות בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות שונות, כאשר עובדים לפי הנחיות בטיחות. תדירות תופעות הלוואי זהה בקרב ילדים ומבוגרים. החוקרים ממליצים על עריכת מחקרים על ההשפעה ארוכת הטווח של הטיפול על מנת להבין טוב יותר את סבילות הטיפולים ויתרונותיהם.



  • שם מאמר : נוירופידבק מפחית אפיזודות של אכילת יתר בקרב נשים המנסות להוריד במשקל: מחקר פיילוט מבוקר
    מקום פרסום : Appl Psychophysiol Biofeedback. 2015 Jul 12

    נשים רבות המנסות להגביל את צריכת הקלוריות שלהן על מנת לרדת במשקל, מתקשות בכך וסובלות מאפיזודות של אכילת יתר. כאשר אפיזודות אלה חוזרות על עצמן, הדיאטה נכשלת ולרוב, הנשים סובלות ממשקל יתר ומצוקה רבה. פעמים רבות הנשים מנסות לווסת את הרגש השלילי באמצעות אכילת יתר, וזה יוצר מעין מעגל אכזרי. כיוון שלאפיזודות של אכילת יתר יש השפעה שלילית על הגוף והנפש, יש לבדוק התערבויות שיפחיתו אפיזודות אלה גם בקרב נשים שלא מאובחנות בהפרעות אכילה.

    במחקר הנוכחי בדקו כיצד טיפול נוירופידבק ישפיע על אפיזודות של אכילת יתר. הטיפול נועד לווסת גלי מוח קיצוניים שמופיעים לאחר חשיפה לאוכל. במחקר השתתפו שתי קבוצות: 14 נשים שעושות דיאטה שעברו טיפולי נוירופידבק, ו-13 נשים שעושות דיאטה שהיו ברשימת המתנה. הטיפולים הועברו פעמיים בשבוע במהלך שבועות 1-4, ופעם בשבוע במהלך שבוע 5-6. כל טיפול ארך כ-45 דקות.

    לפני תחילת הטיפולים כל משתתפת התבקשה לציין 10 פרטי אוכל שמעוררים בה חשק לאכילת יתר. במהלך הטיפול המשתתפות הסתכלו על תמונות של אוכל שהותאמו אישית והתבקשו לדמיין את האוכל בצורה החיה ביותר (מבחינת ריח, מראה וטעם). לאחר 30 שניות התמונות נעלמו מהמסך, והנבדקות התבקשו להירגע ולווסת את פעילות גלי המוח שלהם בהתאם לפידבק שהופיע על המסך. 

    תוצאות המחקר הראו שמספר אפיזודות אכילת היתר והמצוקה שנלווית להם, ירדו בצורה משמעותית בקבוצה שעברה את הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת. לאחר שלושה חודשים החוקרים ערכו בדיקת מעקב ומצאו כי ההשפעה של טיפולי הנוירופידבק נותרה יציבה, וכי הנשים דיווחו על פחות השתוקקות לאוכל. כמו כן, לאחר הטיפולים הייתה הצלחה רבה יותר בדיאטה בקרב קבוצת הניסוי. 

    לסיכום, במחקר הנוכחי הראו שטיפולי נוירופידבק יעילים לטיפול באפיזודות של אכילת יתר בקרב נשים המנסות לרדת במשקל, אך יש לחקור במחקרי המשך את המנגנונים שעומדים בבסיס השפעה הזו.



  • שם מאמר : ההשפעה של טיפולי נוירופידבק על מטופלים בוגרים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות שונות
    מקום פרסום : Appl Psychophysiol Biofeedback (2015) 40:17–24

    בעבר נערכו מספר מחקרים מבוקרים שבדקו את השפעתם של טיפולי נוירופידבק על מטופלים בוגרים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות. המחקר הנוכחי מחדש בכך שהוא בודק את ההשפעה של הטיפול בסביבתם הטבעית של המטופלים. כלומר, החוקרים לא ערכו התערבות מחקרית שנועדה להשפיע על המטופלים. במקום זאת, החוקרים תיעדו את תוצאות טיפולי הנוירופידבק שהמטופלים קיבלו בכל מקרה במסגרת שהותם במחלקה הפסיכיאטרית.

    במחקר תיעדו את השפעת הטיפול בקרב 77 מטופלים, בני 18 ומעלה, עם הפרעות פסיכיאטריות שונות כגון: דיכאון, חרדה, הפרעות שינה, הפרעות סומטיות, הפרעת הסתגלות, הפרעה ביפולארית, הפרעת קשב וריכוז, התמכרות למשחקים ופסיכוזות. המטופלים לא הגיבו טוב לתרופות, והטיפולים הקודמים שעברו לא סייעו מספיק בהורדת הסימפטומים שלהם.

    שני סוגי הטיפולים הקונבנציונליים בעולם הפסיכיאטריה הינם טיפול תרופתי ופסיכותרפיה. טיפול תרופתי מצליח להוביל לנסיגה של סימפטומים באחוזים משתנים של 30-35%. פסיכותרפיה יכולה להיעשות באמצעות טיפול דינאמי או קוגנטיבי- התנהגותי, והשפעתה דומה לזו של התרופות. עם זאת, טיפולים תרופתיים יכולים להוביל לתופעות לוואי כגון פה יבש, כאבי ראש, בחילות, וחוסר תפקוד מיני שעלולים לפגוע באיכות החיים של המטופל ונכונותו להמשיך בטיפול. מכאן, עולה הצורך בטיפול משלים אחר שלא גורם לתופעות לוואי.

    ההשפעה של הטיפול נבדקה באמצעות התרשמות קלינית שנעשתה ע”י צוות של שלושה פסיכיאטריים ומטפל נוירופידבק באופן שבועי, וכן באמצעות דיווח עצמי של המטופלים. תוצאות המחקר מצביעות על כך שטיפול באמצעות נוירופידבק יכול להפחית סימפטומים קליניים כגון: דיכאון, חרדה, הערכה עצמית נמוכה, עוינות, קשב והיפראקטיביות בחולים.

    לסיכום, המחקר מראה שטיפולי נוירופידבק הינם טיפול משלים יעיל בקרב בוגרים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות שונות.