הפרעות קשב וריכוז (ADHD) – תקציר מאמרים

  • שם מאמר : שינויים ברמת הקשב בתגובה לטיפול במתילפנידט לאורך השנה
    מקום פרסום : Eur Child Adolesc Psychiatry (2019).

    התגובות כלפי טיפול תרופתי בהפרעת קשב הן מעורבות וכך גם ממצאי המחקר. ישנם לא מעט מטופלים שניסו טיפול תרופתי וטענו כי לא חל שינוי משמעותי כתוצאה מן הטיפול התרופתי. מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת European Child & Adolescent Psychiatry מלמד כי בחינה של תוצאות הטיפול בריטלין תלויה בגורמים נוספים מלבד המינון.

    במחקר שבו השתתפו 336 ילדים ובני נוער בני 6-17 בשלוש יבשות: אוסטרליה, אירופה וארה”ב, נמדדה ההשפעה של טיפול במתילפנידט במשך כשישה שבועות. המשתתפים שאבחנתם אושרה בתחילת המחקר ביצעו מבחן CPT בתחילת הטיפול לאחר שהיו ללא כל טיפול במשך שבעה ימים ולאחר שישה שבועות בהם קיבלו טיפול תרופתי לפחות במשך ארבע שבועות. מלבד הטיפול התרופתי במתילפנידדט לא קיבלו המשתתפים כל טיפול אחר, תרופתי או לא תרופתי. לאחר מכן ביצעו שוב מבחן CPT. בנוסף למבחן ה- CPT רמת ההפרעה דווחה על ידי שאלונים.

    רמת הקשב נבדקה בהתיחסות ליום תחילת הטיפול בשנה. כאשר נעשתה אבחנה בין טיפולים שנעשו בחילופי עונות לטיפול שנעשו לאורך העונה. דגש הושם על חילופי העונה מחורף לקיץ .בהתאם לכך נבדקה רמת החשיפה לשמש – solar irradiation. רמה זו נבדקה בהתאם לנתונים אקלימיים במקום בו התגוררו המשתתפים. כך שלמעשה היתה בקרה מתחילת החודש של הטיפול על כמות בחשיפה לשמש ועד לסוף הטיפול.

    במחקר היו שתי קבוצות. אחת קיבלה מינון תרופתי גבוה של מתילפנידט והאחרת מינון נמוך. הממצאים העלו שיש הבדל בין קבוצת המינון הנמוך לקבוצת המינון הגבוה במידת הקשב במעברים מקיץ לחורף ומחורף לקיץ. הטבה במידת הקשב כשהיא נמדדת על ידי ירידה במספר ההשמטות במבחן ה- CPT, מתרחשת כאשר המינון גבוה במעבר מחורף לקיץ. במעבר מקיץ לחורף השינויים בקשב לא היו תלויים במינון. כלומר, השיפור בקשב כתוצאה מן התרופה היה דומה בשתי קבוצות המינון. כאשר החוקרים בחנו מה קורה בתוך העונות עצמן קיץ או חורף, לא עלה הבדל בשינוי רמת הקשב כתוצאה מן הטיפול התרופתי בין קבוצת המינון הגבוה לקבוצת המינון הנמוך.

    ממצאי המחקר מסקרנים במיוחד משום שיש להם השלכה על הערכת יעילות הטיפול באמצעות מתילפנידט ואף על האפשרויות הגלומות בו לשפר את יעילות הטיפול מבלי להזדרז ולהעלות מינון. כך למשל מציעים החוקרים לשקול הגברת היעילות התרופתית באמצעות חשיפה לתאורת שמש או תאורה דמוית תאורת שמש.



  • שם מאמר : השוואה בין שני סוגי סוגי טיפול בנוירופידבק על זמן ההירדמות של מטופלים עם ADHD
    מקום פרסום : frontiers in human neuroscience, 2014 Dec 23;8:1019

    מחקרים חדשים מציעים כי בעיות בשינה קשורות לפריצת הפרעת קשב וריכוז (ADHD). ממצא התומך בכך הינו שחלק מהמטופלים עם ADHD מראים תבנית גלי מח האופיינית למצב של עייפות. מודל חדש מציע כי טיפול נוירופידבק יכול להוביל לשינה נורמלית יותר, כך שישפר סימפטומים של ADHD כגון חוסר קשב והיפראקטיביות/אימפולסיביות.
    במחקר הנוכחי השוו בין 19 מבוגרים עם ADHD ל28 מבוגרים בקבוצת ביקורת. החוקרים בחנו האם ישנם הבדלים בין הקבוצות בפרמטרים של שינה כגון הזמן שלוקח עד שנרדמים, משך השינה ובעיות שינה כלליות, והאם יש קשר בין הפרמטרים הללו לבין סימפטומים של ADHD.
    בחלק השני של המחקר, בחנו את ההשפעה של 2 פרוטוקלי טיפולי בנוירופידבק על השינה והסימפטומים של ADHD בקרב 37 מטופלים עם ADHD. בנוסף, בדקו האם טיפולים אלה משפיעים על הפרמטרים של השינה והם אלה שמכריעים עד כמה הטיפול של הנוירופידבק יהיה יעיל.
    תוצאות- מצאו קשר בין דיווחים על בעיות שינה וחוסר קשב במבוגרים, ללא קשר אם היה להם ADHD או לא. הפרוטוקול האחד של טיפולי הנוירופידבק הוביל לקיצור הזמן שלוקח עד שנרדמים. עם זאת, השינוי בזמן ההרדמות לא נמצא קשור באופן ישיר לשינוי בסימפטומים של ADHD . הפרוטוקל השני של טיפולי הנוירופידבק הוביל ישירות לירידה בזמן שלוקח להירדם והוביל לירידה בדיווחים על בעיות שינה. השיפור היה קשור לירידה בחוסר הקשב, מה שמעיד על כך שקיצור הזמן שלוקח להרדם באמצעות הנוירופידבק הוביל לירידה בסימפטומים של ADHD.
    לסיכום, שני סוגי הפרוטוקולים הובילו לירידה בסימפטומים בADHD. תוצאות המחקר מראות שפרוטוקולים שונים של נוירופידבק מובילים לירידה בסימפטומים של ADHD , אך דרך מנגנונים שונים.



  • שם מאמר : טיפולי נוירופידבק בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז: מטא אנליזה של מחקרים מבוקרים
    מקום פרסום : Frontiers in Human Neuroscience. Published online Nov 13, 2014

    במאמר ערכו מטא אנליזה שנועדה לבחון את יעילות טיפולי הנוירופידבק בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, כפי שנמצא במחקרים מבוקרים. המחקרים שנסקרו כללו קבוצה שעברה טיפול אמיתי, וקבוצת ביקורת שעברה טיפול חלופי או טיפול דמה. מחקרים אלה נועדו להכריע האם טיפול נוירופידבק משפר בצורה מובהקת סימפטומים של חוסר קשר, היפראקטיביות ואימפולסיביות כפי שמשתקף בדיווחי ההורים ודיווחי המורים.
    במאמר הנוכחי אספו מידע מחמישה מחקרים שכללו 263 מטופלים בגילאים 8-11 עם הפרעות קשב וריכוז. 146 מהמטופלים עברו אימון של נוירופידבק, ושאר המטופלים קיבלו טיפול דמה או טיפולים חלופיים כגון ביופידבק או טיפול המשפר יכולות קוגנטיביות.
    תוצאות: בשאלונים שההורים מילאו ניתן לראות ירידה בציון הADHD הכללי, ירידה במדד חוסר הקשב וירידה במדד ההיפראקטיביות ואימפולסיביות בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצות הביקורת. בשאלוני המורים ניתן לראות שיפור ניכר במדד חוסר הקשב בקרב מטופלים שקיבלו אימון נוירופידבק, בהשוואה לקבוצות הביקורת.
    מסקנות: המטא אנליזה על טיפולי נוירופידבק בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מדגישה שנוירופידבק מוביל לשיפור בעיקר במימד חוסר הקשב. יש צורך במחקרים נוספים כדי לבסס את ההשפעה במכלול התחומים.



  • שם מאמר : אימון נוירופידבק שנערך במסגרת בית ספרית בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז: שיפור לאורך זמן בסימפטומים כפי שנמצא במחקר אקראי ומבוקר.
    מקום פרסום : Pediatrics originally published online February 17, 2014

    כ- 9.5% מכלל הילדים מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אשר משפיעה על תפקודם הלימודי והחברתי. מחקרים רבים מצביעים על יעילותו של אימון נוירופידבק בקרב ילדים המאובחנים בהפרעה זו. כותבי המאמר הנוכחי מצאו במחקר שערכו בעבר, שיפור משמעותי בסימפטומים של הADHD לאחר אימון נוירופידבק שנערך במסגרת בית ספרית. מחקר המשך זה, בדק את משך הזמן שנמשך השיפור במצבם של הילדים.
    מחקרים בעבר הוכיחו כי ההשפעה של הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק נמשכת לזמן ארוך. המחקר הנוכחי ניסה אף הוא לבדוק את ההשפעה לטווח ארוך אך במחקר אקראי מבוקר.
    מחקר זה כלל מדגם של 104 ילדים עם ADHD בגילאי 7-11. כל הילדים קיבלו ריטלין. מסיבות אתיות לא מקובל להפסיק טיפול בילדים לצרכי מחקר. לכן, הטיפול התרופתי נמשך לאורך כל המחקר. 104 הילדים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה קיבלה טיפול באמצעות נוירופידבק בבית הספר. הקבוצה השניה קיבלה אימון קוגנטיבי באמצעות תוכנת מחשב המתרגלת קשב וריכוז בבית הספר. האימון בשתי הקבוצות כלל 40 מפגשים. הקבוצה השלישית לא קיבלה שום טיפול למעט הריטלין.
    התלמידים בקבוצה שקיבלה טיפול נוירופידבק הראו שיפור משמעותי יותר בסימפטומים של ה-ADHD. שיפור זה נשמר גם כאשר נבדקו 6 חודשים לאחר הטיפול, באמצעות שאלונים, דיווחי הורים ותצפיות על הילדים בבית הספר. בנוסף, כעבור חצי שנה, התלמידים שקיבלו טיפולי נוירופידבק אף הורידו את המינון של תרופת הריטלין. לעומת זאת בשתי הקבוצות האחרות לא נצפה כל שיפור במינון התרופות לאחר 6 חודשים. 
    ממצאים אלה מחזקים את הממצאים המוכיחים את היעילות של הטיפול באמצעות נוירופידבק בילדים עם ADHD, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

    חשוב להדגיש שמאמר זה פורסם בעיתון החשוב ביותר ברפואת ילדים בעולם! מחקרים קודמים שבדקו את הסוגיה של משך ההשפעה של טיפול הנוירופידבק לא היו מחקרים עם חלוקה אקראית של הקבוצות וזה החידוש העיקרי במחקר זה.



  • שם מאמר : השפעת טיפול נוירופידבק מונחה QEEG בהפרעת ריכוז וקשב, מחקר חלוץ לא סמוי
    מקום פרסום : Appl Psychophysiol Biofeedback. 2012 Mar 24

    במהלך שנים הוגדרו מספר פקטורים ביולוגיים, שניסו לנבא תגובה לטיפולים תרופתיים שונים. מחקר זה ניסה לבדוק אם טיפול באמצעות נויורפידבק המותאם אישית בעקבות ממצאי בדיקת QEEG אכן יעיל יותר מטיפול סטנדרטי מקובל.
    בדיקות QEEG וERP בוצעו לפני הטיפול בנוירופידבק ולאחריו. (בדיקת ERP משמשת להערכה אובייקטיבית של תהליכים מוחיים לא מודעים בעת ביצוע מטלות קוגנטיביות).
    במחקר נבדקו 21 סטודנטים עם ADHD. הם טופלו באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק. המדדים ששימשו להערכת השיפור היו מדדי קשב וריכוז, היפראקטיביות ומצב דיכאוני. כל שלושת המדדים השתפרו לאחר הטיפול. פקטור ההשפעה של טיפול זה על קשיי הריכוז והקשב היה 1.78, ואילו עבור האימפולסיביות הוא היה 1.22. תדר שיא האלפא באיזורי מוח קדמיים נמצא בקורלציה לשיפור בדיכאון.
    מחקר זה הוכיח כי להתאמת טיפול על פי בדיקת QEEG מדדי ההצלחה גבוהים יותר מטיפולי נוירופידבק סטנדרטיים.
    הערות:
    במחקר זה מדדי ההצלחה היו גבוהים מאלה המקובלים לטיפול באמצעות טיפול תרופתי כמו ריטלין וקונצרטה וכן גבוהים מהמקובל במחקר שנעשה בפרוטוקול טיפול סטנדרטי.



  • שם מאמר : האם נוירופידבק הוא טיפול יעיל בהפרעות קשב וריכוז ? מחקר קליני אקראי מבוקר
    מקום פרסום : Journal of Child Psychology and Psychiatry Jan 12, 2009

    המאמר מצביע על כך שמחקרים קודמים הוכיחו את יעילות הטיפול בנוירופידבק בילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). מחקר זה מחזק את הטענות בדבר יעילות הטיפול בנוירופידבק בקרב ילדים עם ADHD בשני תחומים חשובים:
    א. מדובר במחקר רב מרכזי – הוא נערך בו זמנית בשלוש מחלקות פסיכיאטריות לילדים ונוער, המשויכות לשלוש אוניברסיטאות גדולות בגרמניה. 
    ב. הילדים שנבדקו במחקר חולקו אקראית ל 2 קבוצות. קבוצה אחת טופלה עם נוירופידבק. קבוצה שנייה טופלה באמצעות תוכנת מחשב מתקדמת, זוכת פרסים רבים בתחום החינוך, שמאמנת את הילדים בתחום הקשב והריכוז.
    במחקר טופלו 102 ילדים בטווח הגילאים 8-12. כל הילדים סבלו מ ADHD. בזמן המחקר הילדים לא קיבלו ריטלין. כל ילד קיבל 36 מפגשים טיפוליים. במקביל עברו הילדים הערכה נרחבת של ההורים והמורים באמצעות שאלונים רבים הבודקים מדדי קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, יחס לשיעורי בית ועוד.
    הטיפול בנוירופידבק בוצע כך שהילדים קיבלו 18 מפגשים של טיפול בנוירופידבק בגישת התדרים (הגישה האמריקאית) ו 18 מפגשים בגישת הפוטנציאלים האיטיים (הגישה האירופאית). (ראו הסבר בנושא בדף  שאלות ותשובות).
    תוצאות המחקר הוכיחו שהטיפול בנוירופידבק היה יעיל יותר מאשר הטיפול באמצעות התוכנה המיוחדת לטיפול בנושאי שיפור יכולות למידה.
    גם במחקר זה לא היו תופעות לוואי ראויות לציון בקרב הילדים שטופלו באמצעות נוירופידבק.

    מאמר זה הינו המאמר הגדול הראשון בו חלוקת הילדים לזרוע של נוירופידבק מול זרוע טיפולית אחרת הייתה חלוקה אקראית.



  • שם מאמר : איזון עצמי של פוטנציאליים מוחיים אטיים לטיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז
    מקום פרסום : Pediatrics 2006;118;e1530-e1540

    מאמר זה עוקב אחר מדדים שונים במהלך הטיפול ב 25 ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. גישת הטיפול הייתה איזון של הפוטנציאליים המוחיים האיטיים (ראו הסבר בדף שאלות ותשובות ). כל הילדים קיבלו 30 מפגשי טיפול. השפעת הטיפול הוערכה במגוון שיטות: ראיון הורים, ראיון מורים, ראיון ילדים, מבחנים ממוחשבים להפרעת קשב וריכוז, מבחני אינטיליגנציה ועוד. הילדים הוערכו הן בתום 30 המפגשים והן 6 חודשים לאחר תום המחקר. המחקר הוכיח, שהטיפול בהפרעת קשב וריכוז באמצעות נוירופידבק יעיל לפחות כמו ריטלין, אך הישגיו נשמרים לזמן ארוך יותר.
    מעניין לציין שגם מחקר זה מוכיח כי הטיפול בנוירופידבק משפר את מדדי האינטיליגנציה (I.Q). השיפור באינטיליגנציה בעקבות נוירופידבק בילדים עם הפרעת קשב וריכוז עולה שוב ושוב במחקרים.

    חשוב להדגיש שמאמר זה פורסם בעיתון החשוב ביותר ברפואת ילדים בעולם !



  • שם מאמר : נוירופידבק בטיפול בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות - ADHD
    מקום פרסום : Applied Psychophysiology and Biofeedback, Vol. 30, No. 2, June 2005

    מאמר זה הוא מאמר סקירה. במאמר מסוכמים עשרות מחקרים בתחום הטיפול בהפרעת קשב וריכוז באמצעות נוירופידבק. המאמר מגיע למסקנה שבסה”כ גישה טיפולית לא תרופתית זו יעילה אצל 75% מהמטופלים. לאור זאת נקבע, שהטיפול בנוירופידבק יעיל לפחות כמו ריטלין. עם זאת, המאמר מצביע על כך, שחלק מהמחקרים בסקירה ישנים וכיום איכות הטכנולוגיה טובה יותר. לכן ייתכן שגם התוצאות יהיו טובות יותר. המאמר מצביע על כך, שכאשר מפסיקים יפול בריטלין חלה התדרדרות מיידית בכל מדדי הריכוז, הקשב וההתנהגות של הילדים. בניגוד לכך, הטיפול בנוירופידבק מביא לשיפור שמתמיד גם בתום הטיפול. המחקר הארוך ביותר שעקב אחר ילדים שטופלו עם נוירופידבק נעשה 10 שנים לאחר הטיפול והוכיח כי הישגי הטיפול נשמרו. 

    חשוב להדגיש שמאמר זה נכתב על ידי שניים מגדולי המומחים בעולם בתחום של המחקר והטיפול הלא תרופתי בתיפקוד המוחי של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז LUBAR ו MONASTRA.