טיפול בניסטגמוס (תנועה בלתי רצונית של העיניים) – תיאור מקרה

  • ר. הוא בחור בן 27, הסובל מניסטגמוס אידיופטי מולד. בעקבות הפרעה זו, חש בילדותו חוסר ביטחון רב, שנבע מראייתו הלקויה ומן הקושי ביצירת קשר עין. בנוסף, ר. סבל מבעיות בשיווי משקל, שהקשו עליו בביצוע משימות שונות לאורך חייו. עוצמת הניסטגמוס הושפעה רבות ממצבו הנפשי: לחץ, עצבנות ועייפות הובילו להחמרה בריצוד.

    בגיל 24, ר. החל ניסיון טיפול בתרופות שונות. ניסיון זה הוביל לשיפור מסויים בעוצמת הניסטגמוס, אך גרם לתופעות לוואי קשות אשר בעקבותיהן הופסק הטיפול. 

    לאחר שר. פנה למרכז רפואי נוירוקליניק, בוצעה בדיקת QEEG. על פי תוצאות בדיקה זו תוכנן הפרוטוקול הטיפולי.

    ר. הפגין מוטיבציה רבה בטיפול. הוא הקפיד להגיע לפגישות באופן מסודר, וכבר לאחר פגישות בודדות חל שיפור ניכר במצבו. עם התקדמות הטיפולים, עוצמת הניסטגמוס הלכה ופחתה. מטיפול לטיפול השיפור הנצפה גדל ונשמר לאורך זמן רב יותר. בתחילה, השפעת הטיפול הייתה ברורה רק בסמוך ליום הטיפול. לאחר פרק זמן של כמה שבועות השיפור היה ברור גם לאורך שאר ימות השבוע. טרם לטיפול ר. ידע שמצבי לחץ מחמירים את עוצמת הניסטגמוס. ככל שהטיפול התקדם, מצבו של ר. נותר יציב גם בימים בהם חש עייפות או היה בלחץ מסיבה כזו או אחרת.

    הטיפול הסתיים לאחר שהניסטגמוס השתפר במידה רבה מאוד וכמעט ולא היה מורגש עוד.