טיפול באוטיזם

ה. הגיעה לטיפול בגיל 12. מגיל צעיר אובחנה כסובלת מאוטיזם. במבט ראשון נראתה ילדה רגילה, אך לאחר זמן מה בחברתה, אי אפשר היה שלא להבחין בקשייה. היא נטתה להגיב לכל קונפליקט בצעקות ובכעס שביטאה בכך שהלכה לפינה והסתגרה שם בתוך עצמה למשך זמן רב. התנהגות זו גבתה ממנה מחיר יקר מבחינת הקשר עם בני גילה. היא הביעה רצון לשחק עם ילדים בני גילה אך בפועל, חוויות הדחייה החוזרות גרמו לה לכעס רב ולעצב. גם בבית הספר הגיבה בצורה קשה לכל שינוי בסיטואציה או לסטייה מהשגרה. כל שינוי שהתרחש הצריך שבועות ארוכים של הסתגלות: שינויים כגון החלפת מורה או החלפת כיתה הכבידו עליה מאוד. 

ה. טופלה עם מספר פרוטוקולים של נוירופידבק במשך 60 פגישות. כבר מהפגישה החמישית אפשר היה לשים לב לשינוי הניכר שחל בה. הרמזים הראשונים לשינוי היו כאשר הלכה לקייטנה במהלך החופש הגדול. בניגוד לעבר, היא הסתגלה למקום החדש תוך יום והלכה לשם בשמחה. גם בקייטנה התגלו קשיים וקונפליקטים, אך הפעם היא התרצתה וחזרה לפעילות תוך זמן קצר ולא עוד הסתגרה בתוך עצמה למשך שעות רבות כבעבר. ה. סבלה כל ילדותה מהתפרצויות זעם ובכל פעם שלא קיבלה את מבוקשה, הגיבה בצורה קשה. עם הטיפול חל שיפור ניכר והתפרצויות הזעם פחתו במידה ניכרת. 

בפגישה העשרים ההורים דיווחו שלראשונה בחייה ה. החלה לשקר. היא שיקרה כאשר לא רצתה לעשות שיעורי בית או במצבים נוספים. במקביל ההורים דיווחו על כך, שגם מבחינה חברתית חל שיפור ניכר במצבה. היא אף החלה ללכת לשחק עם ילדים אחרים בביתם – דבר שמעולם לא עשתה קודם לכן. התנהגויות נוקשות שונות שה. סבלה מהם כגון רחצה ואכילה הפכו לקלים יותר וה. הצליחה להתגמש ולהתאים עצמה לנסיבות המשתנות. 

כמה חודשים לאחר תחילת הטיפול ה. נבדקה על ידי פסיכאטר הילדים שעקב אחריה. לדבריו ,”אלמלא היה מכיר אותה מהעבר לא היה מאבחן אותה כיום כסובלת מבעיה בקשת האוטיסטית”.

מטרת המחקר: טיפול בניורופידבק (NF)  נמצא כיעיל בהחלט בהקלת והפחתת תסמינים בילדים על הספקטרום האוטיסט (ASD).  אולם, ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד נמוך מתקשים בד”כ לשתף פעולה עם הטיפול.  מתוך ההבנה כי הטיפול עצמו יעיל לילדים אלו וכי הם מתקשים לשתף עמו פעולה,  ביצענו מחקר על מנת להעריך אם טיפולי נוירופידבק יעילים ובטוחים גם בשינה ומהווים פתרון לחוסר שיתוף הפעולה המתואר. שיטת המחקר: ילד בן 9, המאובחן על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד נמוך, ביצע טיפולי NF  פעמיים בשבוע למשך 30 דק’ פעמיים בשבוע. הטיפול בוצע ע”י הוריו בבית, במהלך שינה. בפרוטוקול הטיפול שהורכב עבורו, התרכזנו בפעילות באיזורים סנסורים (תחושתיים) ומוטורים (תנועתיים).
תוצאות המחקר הראו כי הטיפול שמבוצע בשינה, אכן יעיל ונטול תופעות לוואי. ההורים דיווחו על שיפור כללי- שיפור התנהגותי , ריגשי ושיפור שפתי- תקשורתי. לבסוף, המטופל אף הצליח לשתף פעולה גם במסגרת טיפול בעירנות מלאה.
מסקנות: דיווחי ההורים מעידים על כך כי טיפול בשינה לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד נמוך אפשרי, בטוח ואף יעיל במיוחד ומהווה הבטחה טיפולית.

מחקרם של ד”ר תודר, ד”ר אבירם ולימור נוס, 

אוטיזם הינה בעיה נוירו-התפתחותית שמובילה לקשיים בהתנהגות, ביכולות החברתיות וביכולות התקשורתיות. קשיים אלה נובעים ככל הנראה מקישורים לקויים במח.

אימון נוירופידבק נמצא כטיפול מבטיח באבנורמליות תפקודית ומבנית במח. במחקר הנוכחי, בדקו כיצד אימון נוירופידבק יכול להפחית סימפטומים אצל ילדים עם אוטיזם, באמצעות אימון של תאי עצב מסוימים שנמצאו קשורים לבעיות בתפקוד החברתי והקוגנטיבי (כגון, היכולת להבין את הכוונות של אדם אחר, והיכולת להביע אמפתיה).

במחקר בחנו 30 שעות טיפול בקרב 13 ילדים עם אוטיזם, בגילאי 7-17, וילדים בקבוצת ביקורת. הילדים עברו טיפול או שניים בשבוע, שאורכו נע בין 45-60 דקות. במהלך הטיפול הם צפו בסרטי ילדים, ועברו אימון של גלי מח הקשורים למיקוד קשב, הסחות דעת ותנועה.

שתי הקבוצות ערכו בדיקת QEEG לפני ואחרי האימון שנועדה לבחון את השינוי בתבנית גלי המח. כמו כן, ההורים מילאו שאלונים התנהגותיים לפני ואחרי הטיפול הנוגעים לתפקוד חברתי, שפה, תפקוד יומיומי ועוד.

התוצאות הראו שיפור ניכר בקרב המטופלים עם האוטיזם, אך לא אצל נבדקי הביקורת. ממצאים אלה מוכיחים שיצירת שינויים בתפקוד תאי העצב, יכולה להוביל לפעילות נורמלית יותר של רשתות עצבים לא מתפקדות בקרב מטופלים עם אוטיזם. כתוצאה מהפעילות התקינה, ניתן לראות שיפור בסימפטומים המאפיינים מטופלים על ספקטרום האוטיזם.

במחקר של קבוצת חוקרים מאוניברסיטה בהולנד טופלו 14 ילדים אוטיסטים באמצעות 40 מפגשי נוירופידבק. כבקרה שימשו ילדים אוטיסטים אחרים בני אותו גיל שקיבלו טיפולים זהים למעט נוירופידבק. הוכח כי הטיפול הביא לשיפור ניכר במדדים רבים כמו קשב, תכנון, תקשורת מילולית ולא מילולית, בעיות התנהגות ועוד.

מחקר זה חזר לאותם ילדים 12 חודשים לאחר סיום המחקר. שוב הם נבדקו יחסית לחבריהם והתברר שהישגי המחקר הקודם נשמרו גם שנה לאחר סיומו. 

חשוב להבין שבמחקר הושוו תוצאות הילדים בשלוש נקודות זמן: נקודת הבסיס טרם לתחילת הטיפול נוירופידבק, נקודת סיום טיפול לאחר 40 מפגשים של נוירופידבק ונקודת מעקב 12 חודשים מסיום הטיפול בנוירופידבק. כיוון שכך ניתן להתרשם מציוני הילדים בשלוש נקודות הזמן ולראות באופן ברור את מצב הילד. המחקר הוכיח כי הישגי הטיפול של הילדים נשמרו באופן מלא.

מאמר זה חשוב כיוון שהוא מספק נתונים על ההשפעה ארוכת הטווח של הטיפול בנוירופידבק. אנו מכירים מחקרים ארוכי טווח בתחום הפרעת הקשב והריכוז (עד 10 שנים לאחר טיפול) אך מאמר זה מספק נתונים ארוכי טווח גם באוטיזם.