טיפול בדיכאון

ס. הגיעה לטיפול בהיותה בת 52. בעברה מעולם לא סבלה מדיכאון. כארבע שנים קודם לכן, החלה לחוש דיכאון על רקע יחסים עכורים במקום עבודתה. היא טופלה במהלך השנים בתרופות רבות נגד דיכאון אך לא הגיבה לטיפול, למרות שקיבלה את כל התרופות המודרניות שרשומות בארץ כמו גם שילובים שונים של תרופות ישנות וחדשות. ניסיונות להוסיף תרופות שאינן נוגדות דיכאון, כמו ליתיום, במטרה לחזק את ההשפעה של התרופות נוגדות הדיכאון, אף הוא לא הביא לתוצאות טובות. כאשר הופיעו מחשבות אובדניות היא אושפזה לזמן קצר אך לא נמצאה תרופה לבעייתה.

במצב זה הגיעה לטיפול בנוירוקליניק. היא עברה בדיקת QEEG שהדגימה אחת מהתבניות השכיחות בפעילות גלי המוח, קרי איטיות באונה פרונטאלית שמאלית. לאחר 4 טיפולי נוירופידבק היא חשה הקלה גדולה במצבה. לאחר 12 טיפולי נוירופידבק, משהרגישה שחזרה לעצמה, הופסק הטיפול. בפגישת מעקב שנה לאחר תום הטיפול עדיין היה מצבה יציב והיא לא דיווחה על בעיות במצב הרוח.

פגיעה קוגנטיבית כגון פגיעה בזיכרון, בקשב ובעיבוד מידע רגשי, מהווה סימפטום מרכזי של דיכאון. כיום, הטיפול הסטנדרטי בדכאון הוא תרופות אנטי-דיכאוניות. עם זאת, 33% מהמטופלים בתרופות לא מצליחים להשיג שיפור בסימפטומים של הדיכאון. בנוסף, לתרופות ישנן תופעות לוואי הכוללות: ירידה בתפקוד המיני, בעיות עיכול ועלייה במשקל.
המטרה של המחקר הנוכחי היא לבדוק האם אימון נוירופידבק יכול לשפר את הזיכרון בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון מג’ורי. 40 מטופלים עברו 8 מפגשי אימון של נוירופידבק והושוו לקבוצת ביקורת שלא עברה אימון. מחקרים קודמים הראו שגלי האלפא אצל מטופלים עם דכאון חלשים יותר מאשר בשאר האוכלוסיה. מטרת האימון הייתה להעלות את גלי האלפא באיזורים אחוריים של המוח, כיוון שגלים אלה נמצאו קשורים לתפקוד קוגנטיבי ולזיכרון. במחקר נתנו לנבדקים לבצע מבחן זיכרון לפני ואחרי אימון הנוירופידבק.
התוצאות- הקבוצה שעברה אימון נוירופידבק הראתה שיפור בתפקוד ובמהירות העיבוד במבחן הזיכרון, בהשוואה לקבוצת הביקורת ובהשוואה למדידות שנערכו לפני האימון. כמו כן, לאחר האימון, נמדדה אצלם פעילות גלי אלפא מוגברת. התוצאות הללו מחזקות את הטענה שהפרוטוקול יעיל בשיפור תפקוד הזיכרון בקרב מטופלים עם דכאון מג’ורי. זהו המחקר הראשון שבדק את ההשפעה הקוגנטיבית של אימון זיכרון בקרב מטופלים עם הפרעת דכאון מג’ורית.

במחקר זה נבדקו 27 מטופלים שסבלו מדיכאון, כולם ללא טיפול תרופתי. כל אחד מהם עבר בדיקת QEEG שהדגימה את אי הסדירות החשמלית של מוחו. על סמך בדיקה זו קיבל כל אחד 20 טיפולי נוירופידבק. הדמיה תלת מימדית של הפעילות החשמלית המוחית בוצעה לפני ואחרי הטיפול. תוצאות המחקר הראו כי 20 מטופלים למדו לתקן את פעילות גלי המוח שלהם, ואילו 7 לא למדו לתקנה. כל ה 20 שלמדו השתפרו מבחינת המצב הדיכאוני, בעוד שכל ה 7 שלא למדו, לא השתפרו.

מחקר חשוב זה הוא הראשון שהדגים את יעילות טכנולוגיית נוירופידבק לטיפול בחולים דיכאוניים בהתאמה מדויקת לתבנית הפעילות של גלי המוח שלהם וזאת בניגוד למחקרים קודמים, שהדגימו את יעילותם של פרוטוקולים אחידים של טיפול באמצעות נוירופידבק במצבי דיכאון. הממצא לפיו כל הנבדקים שתיקנו את תבנית הפעילות של מוחם השתפרו מבחינת המצב הדיכאוני חשוב ומעודד. גם אחוזי ההחלמה במחקר זה היו גבוהים בהשוואה לאחוזי ההחלמה בעקבות טיפול תרופתי.