מחר בבוקר זה עכשיו

קל מאד להתחייב לדברים שאינך נדרש לבצע מייד. כך שהביצוע של החלטות רבות נדחה למועד מאוחר יותר. מחר בבוקר, שבוע הבא, בחודש הבא, בשנה הבאה ו… . באותה הקלות בה אנו דוחים את ביצוע ההחלטות אנו חשים אשמה כאשר איננו מבצעים אותן. למעשה הקושי לבצע משימות שנדחו תלוי במידה רבה בתפקודים הניהוליים שלנו. עלינו לזכור לזכור לעשות את מה שהתחייבנו אליו, עלינו לתכנן כיצד נעשה זאת, לשים לב שהגיע הזמן לעשות את זה, וכו’. ליקוי בכל אחד מהתפקודים הניהוליים יוביל ככל הנראה לדחיית הביצוע בפועל.

ביצוע נדחה מוביל לשרשרת אירועים שמסלימה את עצמה. דחית ביצוע המשימה מוביל לעומס נוסף עלינו. העומס הנוסף נושא איתו תחושת אשמה ובהעדר מיומנות ויסות רגשי תחושת האשמה מעצימה את תחושת הנטל שמביאה איתה דחיית המשימה. העומס הנוכחי על התפקודים הניהוליים יוביל ככל הנראה לדחיית מטלות נוספות ויסתיים בתוהו ובוהו מוחלט.

הקושי כדל עוד יותר כאשר שמים לב שלמעשה הצעדים הבסיסיים ביותר בשיפור התפקודים הניהוליים מבוסס בדיוק על אותן ההחלטות שאנו רגילים לדחות. המחקרים מראים כי ישנם שבעה צעדים פשוטים שמשפרים את התפקודים הניהוליים:

1. שמירה על בריאות נפשית. דיכאון וחרדה מנמיכים לרוב את הביצוע של התפקודים הניהוליים
2. שמירה על בריאות פיזית. המוח הוא חלק מהגוף ושמירה על בריאות הגוף מועילה גם לתפקוד טוב יותר של המוח
3. היגיינת שינה. מיעוט בשעות שינה פוגם בביצוע של התפקודים הניהוליים למחרת ולאורך זמן
4. ניהול מתחים. רמת לחצים ומתחים גבוהה גם היא מפחיתה את התפקוד של התפקודים הניהוליים
5. תזונה נכונה. שמירה על תזונה מאוזנת תורמת לבריאות הגוף בכלל ולבריאות המוח בפרט.
6. צריכה נמוכה של אלכוהול והימנעות מסמים. צריכת אלכוהול ושימוש בסמים מכל סוג שהוא פוגעת בתפקודים הניהוליים
7. כושר גופני. שמירה על כושר גופני טוב משפרת באופן משמעותי את התפקודי הניהוליים.

אולם, כל אחד מהצעדים הללו, כאמור, הוא החלטה שאנו דוחים אותה למחרת בבוקר. או לתחילת השבוע הבא, או… .

על מנת להתמודד עם המרכיב המרכזי שמסלים את הקשיים – תחושת האשמה – פותח הכלי הבא. הוא נועד לשים בפרספקטיבה את היכולת הכללית בכל אחד מהתחומים הללו. לשם כך, יש צורך לדרג מ- 1 עד 10 (1 – גרוע ביותר; 10 – טוב ביותר) את היעילות שלך בכל אחד מהתחומים בטבלה.

עבור כל אחד משבע התחומים יש למלא את מידת התפקוד שלך בתקופה הטובה ביותר בחייך, בתקופה הגרוע ביותר בחייך, כיום, ויעד הביצוע העתידי. על מנת לתת לכך פרספקטיבה יש לתת דירוג כללי בשורת היעילות הכללית. שורה זאת מציינת מה רמת התפקוד הכללית בכל אחד מהמצבים.

לאחר מילוי הטבלא, יש לשים לב:

• האם ישנם פערים בין התחומים
• עד כמה הדירוג שונה, אם בכלל, בינם לבין רמת היעילות הכללית
• מה הפער בין התקופה הטובה ביותר לגרוע ביותר
• מה הפער בין המצב היום למצב בתקופה הטובה ביותר
• מה הפער בין המצב היום ליעד הרצוי

הפערים ילמדו עד כמה הציפיות מעצמנו הם ריאליות. שמירה על יעדים ריאליים משפרת את היכולת שלנו לתכנן ולצפות את העתיד (תפקודים ניהוליים).